מרוץ הרי הגעש

3 ק"מ עממי

15 ק"מ- מסלול הליכה – לזכרו של חגי בן ארי

תחנות שתיה (בחלקן יש הזנה)

1- פסל נאדיה כהן

2- לפני "הירידה הגדולה" על הכביש גישה לבסיס אביטל

3 – צומת עין זיוון (נק חציית כביש)

4 – טורבינות שיא גובה (רחבה לבנה בקצה הדרך הראשית העולה מהכביש)

5 – מתחת היוסיפון/ירידה מציר גשם לדרך עפר צפונה, חזרה

6 – צומת עין זיוון (תחנה קיימת 3)

7- פסל נאדיה כהן (תחנה קיימת 1)

זינוק על אספלט רחב בקצב מהיר יחסית. כבר מההתחלה מתחילה עלייה מתונה וארוכה לכיוון אזור הר בנטל ו־הר אביטל.

השטח פתוח, הרוח מורגשת כמעט מיד, ומסביב נוף טיפוסי של צפון הגולן – בזלת טוף  עשב פתוח ותצפיות רחוקות לכיוון החרמון ועמק קונייטרה.

לאחר קטע האספלט מתחברים לכניסה של שביל הגולן ומתחיל הטיפוס לאביטל.

העלייה קצרה יחסית אבל מורגשת:

שביל צר, מעט תלול, הגעה לרכס של אביטל.

קטע חשוף לחלוטין לרוח עם נוף פתוח כמעט לכל כיוון – החרמון מצפון, התלים הגעשיים של הגולן מדרום והשטחים הפתוחים של קונייטרה ממערב.

מכאן מתחילה הירידה לכיוון עין זיוון.

זו ירידה טכנית ולא מהירה:

 הרבה אבני בזלת, חריצי מים, מדרגות סלע ושיפועים חדים שמכריחים עבודה זהירה עם הרגליים.

הירידה שוברת קצב ולא מאפשרת באמת “לשחרר”.

המסלול ממשיך דרך שטחי מרעה פתוחים ושבילים שחוצים אזורי בקר וגדרות.

בתחתית הירידה מתחבר שוב לשבילים רחבים יותר באזור המישורי של שביל הגולן.

כאן הנוף נפתח, השביל הופך לרחב ברובו, ואפשר לחזור לריצה רציפה יותר.

המשך ריצה ארוכה במישור יחסי:

דרכי ג׳יפים, אדמת בזלת קשה, שטחי מרעה פתוחים ותנועה מהירה יחסית לכיוון הר בני רסן.

הטיפוס לבני רסן מתחיל בהדרגה.

זו עלייה יחסית ארוכה אבל לא תלולה במיוחד.

הדרך רחבה, הקצב נשמר, והטורבינות הישנות מתחילות להופיע על קו הרכס.

הגעה לאזור הטורבינות הישנות של בני רסן.

קטע מאוד חשוף:

רוח חזקה, נוף עצום לכל צפון ומרכז הגולן ותנועה על רכס געשי פתוח לחלוטין.

מבני רסן יורדים חזרה לשטח מישורי יחסית.

המסלול עוזב את הרכס הגבוה וממשיך על דרכים רחבות ופתוחות לכיוון הר יוסיפון.

הטיפוס ליוסיפון הוא אחד הקטעים הקשים במסלול:

ארוך, תלול, טכני ועם דרך רחבה מלאה חריצים ובזלת שבורה.

ככל שעולים השיפוע מורגש יותר והריצה הופכת בחלקים מסוימים להליכה מהירה.

הגעה לאזור היוסיפון – אחד המקומות הפראיים במסלול.

נוף פתוח לכל כיוון, תחושת שטח מבודדת, והרבה מאוד בזלת סביב.

מכאן מתחילה ירידה על ציר רחב ובאספלט ואחכ דרך טנקים לכיוון אזור עין זיוון.

אחרי הקטעים הטכניים של היוסיפון זו ירידה שאפשר סוף סוף לזרום בה קצת יותר.

המסלול חוזר לכיוון אביטל ומתחיל הטיפוס האחרון.

זו למעשה הירידה הראשונה — רק הפוך:

קשה, תלולה, טכנית, שוב הרבה בזלת והרגליים כבר עמוק בתוך העייפות של סוף המסלול.

הטיפוס מחזיר שוב לרכס אביטל ולתלים הגעשיים של אזור הבנטל. 

משם מתחבר חזרה לשבילים סביב החפיר והמאגר.

קטע אחרון מהיר יחסית לכיוון הר בנטל והמרפסת המפורסמת.

סיום: המרפסת של הבנטל, מעל המאגר, עם קו סיום מול הנוף הפתוח של צפון הגולן.

מסלול ריצה – סיפור דרך מפורט

מבוסס על קובץ ה־GPX. נקודת זינוק: מנחת מטוסים קלים מרום גולן.

🏁 הזינוק והיציאה לדרך

זינוק על אספלט רחב בקצב מהיר יחסית. כבר מההתחלה מתחילה עלייה מתונה וארוכה לכיוון אזור הר בנטל ו־הר אביטל.

• : אנחנו מתחילים לנשום את האוויר הצלול והקריר של הגולן בגובה של כ-950 מטרים מעל פני הים. הריצה שלנו נפתחת בלב עמק המטעים, שהוא למעשה "קלדרה" – לוע ענק של הר געש קדום שבתוכו נחבא היום קיבוץ מרום גולן היפהפה. מולנו ניצבים כמו שני שומרים ענקיים "התאומים הגעשיים" – הבנטל והאביטל. האספלט הרחב מאפשר לנו לייצב את הדופק ולפתוח צעד חזק, בזמן שהשיפוע העדין מזכיר לנו שהרמה הזו הולכת לאתגר אותנו מהרגע הראשון.

🌬️ אל השטח הפתוח ושביל הגולן

השטח פתוח, הרוח מורגשת כמעט מיד, ומסביב נוף טיפוסי של צפון הגולן – בזלת טוף עשב פתוח ותצפיות רחוקות לכיוון החרמון ועמק קונייטרה.

• ברגע שהעצים נעלמים, הרוח הגולנית המפורסמת מכה בנו ומזכירה לנו מי בעל הבית כאן. סביבנו נפרש מרחב פראי בגוונים של שחור ואדום – הבזלת הכהה שהיא לבה קפואה לצד אדמת הטוף הצבעונית שנפלטה בפיצוצים עזים לפני מאות אלפי שנים. במבט חטוף קדימה אפשר לראות את החרמון המושלג חולש על הכל מצפון, בעוד מזרחה מאיתנו נפתחים השטחים החקלאיים של עמק הבכא והגבול הסורי, שמחזיקים בתוכם כל כך הרבה סיפורי גבורה והיסטוריה.

לאחר קטע האספלט מתחברים לכניסה של שביל הגולן ומתחיל הטיפוס לאביטל.

• : כאן אנחנו נפרדים מהאספלט הנוח ועוברים לדבר האמיתי. אנחנו עולים על שביל הגולן – הסימון התלת-צבעי (ירוק, כחול, לבן) שמחבר את הרמה כולה מצפון לדרום. השטח הופך לפראי, מחוספס, והאדמה תחת הרגליים מתחילה לדרוש מאיתנו ריכוז.

⛰️ הטיפוס הראשון: הר אביטל

העלייה קצרה יחסית אבל מורגשת:

• שביל צר,
• מעט תלול,

השביל הופך לסינגל קטן ומפותל שמטפס בנחישות דרך חורש אלונים טבעי ויפהפה ששרד את פגעי הזמן. הנוף הולך ונפתח מאחורי הגב שלנו ככל שאנחנו מצמצמים צעדים, שומרים על שיווי המשקל ומתקדמים למעלה.

הגעה לרכס של אביטל.

קטע חשוף לחלוטין לרוח עם נוף פתוח כמעט לכל כיוון – החרמון מצפון, התלים הגעשיים של הגולן מדרום והשטחים הפתוחים של קונייטרה ממערב.

• : (הערה קטנה לניווט בשטח: השטחים הפתוחים של קונייטרה וסוריה נפרשים למעשה ממזרח לנו, בעוד מרום גולן והלוע שוכנים ממערב). כשאנחנו עומדים על קו הרכס, בגובה של מעל 1,100 מטרים, התחושה היא של ריצה על גג העולם. הרוח שורקת באוזניים והאוויר קריר ודליל. מכאן אפשר להבין מיד למה המקום הזה כל כך אסטרטגי – שרשרת התילים הגעשיים נראית מכאן כמו חומה טבעית אדירה שמגינה על המדינה כולה.

🍇 הירידה הגדולה לעין זיוון

מכאן מתחילה הירידה לכיוון עין זיוון.

זו ירידה טכנית ולא מהירה:

• הרבה אבני בזלת,
• חריצי מים,
• מדרגות סלע,
• ושיפועים חדים שמכריחים עבודה זהירה עם הרגליים.

הירידה שוברת קצב ולא מאפשרת באמת “לשחרר”.

• : הירידה מהאביטל היא סוג של "ריקוד על בזלת". האדמה כאן משובשת וזרועה סלעים חדים וחריצים עמוקים שנוצרו מזרימת הגשמים בחורף. השביל הזה לא ייתן לכם לשקוע במחשבות – כל צעד דורש ריכוז מלא, הפעלה של שרירי הליבה ועבודה מדויקת של הקרסוליים. אבל הנוף של מטעי עין זיוון הירוקים שממתינים לנו למטה עושה חשק להמשיך לזרום בזהירות.

🐄 ארץ הבוקרים והשטח הפתוח

המסלול ממשיך דרך שטחי מרעה פתוחים ושבילים שחוצים אזורי בקר וגדרות.

: ברוכים הבאים ל"טקסס של ישראל"! השטחים הפתוחים האלו הם ביתם של עדרי הבקר הגדולים של הגולן. אנחנו נרוץ לצד פרות סקרניות שצופות בנו, ונחצה את ה"סולמות" המיוחדים – רשתות הברזל על הקרקע שמונעות מהבקר לצאת אבל מאפשרות לנו להמשיך לרוץ בלי לעצור.

בתחתית הירידה מתחבר שוב לשבילים רחבים יותר באזור המישורי של שביל הגולן.

כאן הנוף נפתח, השביל הופך לרחב ברובו, ואפשר לחזור לריצה רציפה יותר.

המשך ריצה ארוכה במישור יחסי:

• דרכי ג׳יפים,
• אדמת בזלת קשה,
• שטחי מרעה פתוחים,

ותנועה מהירה יחסית לכיוון הר בני רסן.

• : זה הזמן להחזיר את הדופק לקצב העבודה הרגיל שלו ולפתוח צעד אירובי יפה. האדמה כאן היא בזלת מהודקת וקשה שמאפשרת אחיזה מצוינת. המרחבים העצומים סביבנו מעניקים תחושה של חופש מוחלט, וככל שאנחנו רצים קדימה, אנחנו יכולים לראות את היעד הבא שלנו מתקרב – רכס בני רסן וטורבינות הענק שמסתובבות לאיטן בשמיים.

💨 הטורבינות של הר בני רסן

הטיפוס לבני רסן מתחיל בהדרגה.

זו עלייה יחסית ארוכה אבל לא תלולה במיוחד.

הדרך רחבה, הקצב נשמר, והטורבינות הישנות מתחילות להופיע על קו הרכס.

• : הטיפוס להר בני רסן (או בשמו הערבי, תל עסניה) נעשה על דרך עפר נוחה ורחבה, מה שמאפשר לנו לשמור על קצב טיפוס יציב וחזק. עם כל מטר שאנחנו עולים, רעש ה"שריקה" של הטורבינות הולך ומתחזק. הטורבינות הללו הוקמו כבר ב-1992 והן היו חוות הרוח המסחרית הראשונה במזרח התיכון כולו – פלא הנדסי שמנצל את הרוחות המטורפות של הרמה.

הגעה לאזור הטורבינות הישנות של בני רסן.

קטע מאוד חשוף:

• רוח חזקה,
• נוף עצום לכל צפון ומרכז הגולן,
• ותנועה על רכס געשי פתוח לחלוטין.

כשאנחנו מגיעים לקו הרכס, הנוף פשוט "מפוצץ" לנו את העיניים  360  של יופי טבעי. ממזרח נפרשים הכפרים והמטעים הסוריים, ומצפון-מערב בולטים שאר התילים הגעשיים. הרוחות כאן לא מפסיקות לנשב, וזהו מקטע שממחיש בצורה הטובה ביותר את העוצמה של הריצה על גבי רכסי הרמה.

🌋 אל הלב הפראי: הר יוסיפון

מבני רסן יורדים חזרה לשטח מישורי יחסית.

המסלול עוזב את הרכס הגבוה וממשיך על דרכים רחבות ופתוחות לכיוון הר יוסיפון.

• הריצה מחזירה אותנו אל הלב המישורי והמבודד של מרכז הגולן. האזור הזה שקט, כמעט נטול אדם, מוקף באנדרטאות שריון שקטות שמספרות את סיפורי הקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים.

הטיפוס ליוסיפון הוא אחד הקטעים הקשים במסלול:

• ארוך,
• תלול,
• טכני,
• ועם דרך רחבה מלאה חריצים ובזלת שבורה.

ככל שעולים השיפוע מורגש יותר והריצה הופכת בחלקים מסוימים להליכה מהירה.

• הר יוסיפון (שקיבל את שמו העברי על שם "ספר יוסיפון" המיוחס ליוסף בן מתתיהו) הוא חרוט געשי מרשים ביותר שעשוי כולו מאבני סקוריה וטוף אדמדמות. העלייה הזו מאתגרת במיוחד כי האבנים הקטנות נוטות להחליק תחת הרגליים כמו גולות ("צעד קדימה, חצי צעד אחורה"). זה בדיוק הזמן לעבור להליכת כוח (Power Hiking) מהירה ויעילה כדי לשמור על השרירים מלשרוף את עצמם.

הגעה לאזור היוסיפון – אחד המקומות הפראיים במסלול.

נוף פתוח לכל כיוון, תחושת שטח מבודדת, והרבה מאוד בזלת סביב.

• הפסגה המבודדת הזו של היוסיפון מעניקה תחושת ניתוק עוצמתית של טבע פראי ונקי. מסביבנו רק לועות כבויים, סלעי ענק שחורים ונוף פתוח לחלוטין שמזכיר לנו כמה אנחנו קטנים מול איתני הטבע.

🚜 חזרה צפונה ועבודה מנטלית

מכאן מתחילה ירידה על ציר רחב ובאספלט ואחכ דרך טנקים לכיוון אזור עין זיוון.

אחרי הקטעים הטכניים של היוסיפון זו ירידה שאפשר סוף סוף לזרום בה קצת יותר.

• אנחנו יורדים על דרך אספלט ישנה – שריד דרכים שסללו הסורים לפני 1967. בהמשך, דרכי הטנקים הרחבות מאפשרות לנו לשחרר את הרגליים, לפתוח צעד מהיר ולתת לכוח המשיכה לעשות את העבודה כשאנחנו פונים צפונה בחזרה אל עבר עין זיוון.

🧗 המבחן האחרון: קיר אביטל הפוך

המסלול חוזר לכיוון אביטל ומתחיל הטיפוס האחרון.

זו למעשה הירידה הראשונה — רק הפוך:

• קשה,
• תלולה,
• טכנית,
• שוב הרבה בזלת,
• והרגליים כבר עמוק בתוך העייפות של סוף המסלול.
• זהו שלב "קיר המוות" המנטלי של הריצה. הירידה הטכנית שירדנו בתחילת היום מציגה לנו עכשיו את החשבון – אבל הפעם בכיוון העלייה, כשהגוף כבר עמוס בעייפות. הטיפוס המפרך הזה נותן לנו הזדמנות אחרונה לבחון מקרוב את "פצצות הבזלת" – סלעי ענק שהועפו בלוע הר הגעש כשהם עדיין נוזליים, התקררו באוויר ונחתו לתוך שכבות הטוף הרך שעל הרכס.

🏁 הפינאלה אל הבנטל

הטיפוס מחזיר שוב לרכס אביטל ולתלים הגעשיים של אזור הבנטל.

משם מתחבר חזרה לשבילים סביב החפיר והמאגר.

• אנחנו חוצים את החפיר הצבאי העמוק – תעלת נ"ט היסטורית שנחפרה כדי למנוע מעבר טנקים וכיום משמשת כשביל ריצה וטיולים יפהפה. מתחתינו בולט מאגר בנטל הכחול והמנצנץ, שאוסף את מי הגשמים והשיטפונות של החורף לטובת חקלאות האזור.

קטע אחרון מהיר יחסית לכיוון הר בנטל והמרפסת המפורסמת.

• הריצה האחרונה על גב הרכס לעבר פסגת הבנטל (1,165 מטרים) היא הפינאלה המושלם. המאמץ כמעט מאחורינו, והנוף הגעשי מלווה אותנו בצעדים האחרונים לקראת קו הסיום.

סיום: המרפסת של הבנטל, מעל המאגר, עם קו סיום מול הנוף הפתוח של צפון הגולן.

• זהו זה! הגענו אל המרפסת המרהיבה של הבנטל. מתחתינו נפרש הלוע המלא וכל המרחבים שזה עתה חצינו במו רגלינו. זהו הזמן לעצור, לנשום עמוק את האוויר הצלול, לחגוג את ההישג המטורף הזה (וכמובן לפנק את עצמנו בקפה חם או שוקו ב"קופי ענן"). עשיתם את זה!

מסלול ריצה 37 ק"מ

1. נקודת זינוק: מנחת קיבוץ מרום גולן.
2. ריצה דרך הקיבוץ וה"מרפסת", מעבר ליד המלון, פנייה שמאלה לחווה.
3. טיפוס לכיוון שביל הגולן בצמוד לחפיר הר בנטל.
   • תחנת מים 1 (4.7 ק"מ): בסמוך לפסל של משפחת אלי כהן.
4. חציית כביש, טיפוס להר אביטל.
   • תחנת מים 2 (7.6 ק"מ): לפני ירידה תלולה בשביל הגולן.
5. המשך ירידה, חציית שטחי מרעה.
   • תחנת מים 3 (10 ק"מ): לאחר חציית כביש.
6. עיקוף חוות הבקר של מרום גולן מדרום ועלייה להר היוסיפון (שטח אש).
   • תחנת מים 4 (15 ק"מ): בפסגת הר היוסיפון.
7. ירידה בכביש ישן, חיבור לציר "גשם", ריצה מערבה, עלייה לכיוון קיבוץ אורטל.
8. חציית כביש לעין זיוון/מרום גולן, הגעה למחנה דלווה.
   • תחנת מים 5 (20.7 ק"מ): במחנה דלווה.
9. המשך בקשת רחבה: תחילה מערבה, אח"כ צפונה, אזור מישורי.
10. חציית כביש מסומנת.

• תחנת מים 6 (27.7 ק"מ): לאחר החצייה.

1. טיפוס קל ליער הבנים, מעבר ליד הלולים של מרום גולן, פנייה ימינה לואדי קטן.

• חיבור לשביל הגולן, המשך עד כיכר וחציית כביש.
• תחנת מים 7 (30.5 ק"מ): רגע לפני הירידה למכתש הקטן בהר.

1. כניסה לחפיר של התל, ירידה לצד מאגר בנטל ופרויקט טורבינות הרוח.
2. חזרה למרפסת המפורסמת ונקודת הסיום.

סיום: נקודת תצפית על מאגר בנטל וקו הסיום בסמוך למרפסת