WHEN YOU CROSS THAT FINISH LINE IT WILL CHANGE YOUR LIFE FOR EVER
זה המשפט ששמעתי רגע לפני שהחלטתי להירשם למרתון הראשון שלי ב-2009
באותו רגע חשבתי שמדברים על 42.2 קילומטרים.
היום אני יודע שלא!
מדברים על האדם שאתה הופך להיות בדרך.
קו הסיום האמיתי הוא לא השער עם השעון הדיגיטלי.
קו הסיום האמיתי הוא הרגע שבו אתה מוכיח לעצמך שאתה מסוגל לעשות משהו שפעם נראה בלתי אפשרי.
לכל אחד מאיתנו יש קו סיום אחר.
יש מי שחולמת לרוץ 5 ק"מ בפעם הראשונה במירוץ העגור,יש מי שמכוון לחצי מרתון בהרי געש או למרתון מלא במרתון המדברי באילת,יש מי שחולמת להיות אשת ברזל ויש מי שכל קו הסיום שלו הוא לקום מחר בבוקר, לנעול נעליים ולצאת לריצה הראשונה אחרי שנים של פחד, כאב או חוסר אמונה.
הריצה מלמדת אותנו שיעור שהחיים לא תמיד מצליחים ללמד:
הגבולות שלנו הרבה יותר גמישים ממה שאנחנו חושבים.
אני לוקח איתי תמיד 3 משפטים של אנשים מעוררי השראה עבורי:
נלסון מנדלה:
"זה תמיד נראה בלתי אפשרי… עד שזה נעשה."
וולט דיסני:
"כל החלומות שלנו יכולים להתגשם אם יהיה לנו האומץ לרדוף אחריהם."
ומוחמד עלי:
"אל תספור את הימים – תגרום לימים לספור."
המשפטים האלה לא נכתבו על ריצה.
אבל הם מתארים בדיוק את מה שמרגיש כל מי שחוצה קו סיום.
מחקרים מראים כי רצי מרתון דיווחו על פחות תסמיני דיכאון, יותר רגשות חיוביים ושיפור במצב הרוח, כאשר ההשפעה החיובית אף התחזקה ביממה שלאחר המרתון.
מחקר נוסף השווה בין טיפול בריצה לבין טיפול תרופתי בקרב אנשים עם דיכאון וחרדה, ומצא שלריצה היו השפעות דומות על הבריאות הנפשית, ובמקביל יתרונות גדולים יותר לבריאות הגופנית.
אבל יש משהו שהמחקרים לא יכולים למדוד.
הם לא יכולים למדוד את הרגע שבו אשתי והילדים מחכים לי בסיום כל ריצה כדי לחבק את אבא
הם לא יכולים למדוד את בת הזוג שלי שהחלה לרוץ בעקבותיי.
הם לא יכולים למדוד את מאות האנשים שהעזו להירשם למרוץ הראשון שלהם כי ראה אותי מאמין בעצמי.
כי כל קו סיום שאנחנו חוצים…
הופך להיות קו הזינוק של מישהו אחר.
ואם אתם לא רצים בכלל – הפוסט הזה עדיין בשבילכם.
כי קו הסיום שלכם יכול להיות:
העסק שתמיד רציתם לפתוח.
הספר שתמיד רציתם לכתוב.
הלימודים שפחדתם להתחיל.
השיחה שפחדתם לנהל.
או פשוט ההחלטה להאמין בעצמכם מחדש.
החיים לא משתנים ביום שבו אנחנו חולמים.
הם משתנים ביום שבו אנחנו מחליטים לצעוד… ואז לרוץ… ואז לא לעצור.
אז אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת:
מהו קו הסיום שלכם?
הקו שאם תחצו אותו – החיים שלכם ישתנו.
ואולי, בלי שתדעו בכלל, גם החיים של מישהו אחר.
כי בסופו של דבר, אנחנו לא זוכרים רק את קווי הסיום שחצינו.
אנחנו זוכרים את האדם שהפכנו להיות בדרך אליהם.
