ספרי לנו עלייך בכמה מילים:
מה, רק כמה מילים?
היי חברים, אני ליאורה, בת 47 מגדרה . נשואה לאיתן ואמא למיה, יהונתן ועינבר ז"ל. אני עוסקת בטיפול בתת מודע, במגוון כלים שמאירים ומעירים את כח חיים ליצור שינוי בריאותי ורגשי. (לאנשים ולילדים)
העשייה שלי , ההכוונה והטיפול הם אושר גדול עבורי. בחיי רבים שעברו משברים אני מעין מגדלאור לחייהם.
הרגשתי שאני חייבת לחזק את גופי ולרוץ למרחקים ובכך לפתח יכולת לטפל בעוד ועוד מטופלים. אבל אז קרה לנו אסון.
ביוני 2018, עינבר בתי בת ה6.5 הרגישה עייפות חזקה ולאחר -3-4 הקאות התמוטטה ונפטרה בביה"ח קפלן . וירוס פשוט, במקרה אחד למליון, תפס את שריר הלב וגרם לה לדום לב. לא הספקנו להיפרד ממנה עולמי נשבר.
מאז אני עם חץ בתוך הלב. ומצד שני חיה את ההווה, להוטה להגשים חלומות, ריגושים ותשוקות. פשוט ליצור ולהנות מהיש – היום.
איך נכנסת לעולם הריצה? מה היה הרגע בו הבנת שזה מה שאת/ה אוהב/ת לעשות?
בתחילת הקורונה הרגשתי שאני חייבת לרוץ אל החופש. רצתי לנשום בשדות ולרחף מאושר.
אני דיי חווה את עצמי כלביאה, אבל הריצה תסכלה אותי מאוד. לא הצלחתי לחוות נצחונות לעצמי והרגשתי בריצות החברתיות שאני חלשה , איטית ובעיקר מעכבת למרות שרצתי מעל שנה.
האם את/ה מתאמן/ת בקבוצה או לבד?
התאמנתי לבד עד עד לרגע שהתחלתי להתאמן איתו, עם המאמן האולימפוס שלי אבי סויסה, שלימד אותי להתרכז , להגדיל נפח מבלי להיעצר ובעיקר להאמין בעצמי. בזמן קצר לצידו, עשיתי 5 חצאי מרתון באושר. הרגשתי סוף סוף חזקה ולביאה אמיתית . אבי מקצועי, מדויק ויודע בדיוק איך לנהל את האש שלי נכון בריצות. הבחירה בו כמאמן והחיבור לקבוצה שלו קבוצת הריצה של מודיעין – Run4fun הייתה מתנה הכי טובה שהענקתי לעצמי בשנה הזו.
ספר/י לנו על מרוץ שהשאיר בה חותם ולמה
המרוץ שהרגיש לי הכי הכי – היה מרוץ הרי הגעש. היה בו את כל מה שאני אוהבת; ריצת שטח עם נוף משתנה ומדהים. חברים להנאה ומוזיקה כייפית. עפתי על עצמי!
איזה דברים הם מאסט מבחינתך במהלך ריצה?
פשוט להנות עם חברה טובה ושטח יפה לתיעוד
מה הסביבה הקרובה חושבת על התחביב שלך?
אומרים שאני אלופה בכך שהגעתי להישגים בזמן קצר ונחושה מאוד להצליח.
אם היית יכול להמציא מרוץ משלך, איך הוא היה נראה?
אני מאוד אוהבת את הר איתן ובכלל את הרי ירושלים, בגלל הנוף והעליות. שם הייתי רוצה לעשות עם חברים חצי מרתון לפחות.
ספר/י על משהו מצחיק שקרה לך באחת הריצות/ אירועים.
אני אוהבת לתעד רגעים טובים ומאוד רחפנית כשסיימתי את חצי המרתון שלי , המאמן שאל אותי מה קרה לי בקמ' מסוימים. למה האטתי…?? האמת , שפשוט הרבצנו אני וחברי המלווים, מלא תמונות אז לרגעים שכחתי שאני בסוג של מרוץ.
אני שואפת להמשיך לרוץ חצאי מרתון. להמשיך לרקוד את החיים, להרגיש בקצה ולכבוש אתגרים.
