ספרי לנו עלייך בכמה מילים:
קוראים לי אלכס נשוי + 4 אבא ל3 בנים ובת שהם הכל בשבילי
איך נכנסת לעולם הריצה? מה היה הרגע בו הבנת שזה מה שאת/ה אוהב/ת לעשות?
אחי הגדול שלומי כהן התחיל בענף הריצה והוא גרם לי להבין שאם הוא יכול גם אני יכול , התחלתי ב2- ק"מ שנראו כמו נצח ולאט לאט עם הקפדה ורצון הגעתי למרחקים ארוכים, להישגים מרשימים לתחרויות ונחשפתי לעוד ענפים.
הרגע שהבנתי שאני מתחבר, זה הרגע שהבנתי שאני מתחזק יש תוצאות וההרגשה הפנימית שאתה עושה עם עצמך משהו זה מרגיש טוב ומספק.
האם את/ה מתאמן/ת בקבוצה או לבד?
בעבר הייתי בקבוצה של דרור וגימה כיום אני מתאמן בסוריה של שוקי סורויה ! ויש לפני עוד יעדים ורצון להגשים כל אחד מהם.
ספר/י לנו על מרוץ שהשאיר בה חותם ולמה
התחרות שהשאירה בי חותם הייתה המרתון המדברי.
42 ק"מ. סיימתי את הריצה והלכתי לחדר ולאחר מכן התברר לי שזכיתי במקום שלישי קטגוריית גיל. זה היה רגע מרגש שהמאמן שלי דרור וגימה העניק לי את הגביע זה המרתון הראשון שהשתתפתי בו ואכן זכור כחותם עבורי.
איזה דברים הם מאסט מבחינתך במהלך ריצה?
קודם כל יש לי חברים טובים ששותפים לדרך ובלעדיהם לא הייתי יכול להגיע לאן שאני היום חיזקו אותי בדרך גם שהיה קשה מאוד.
מה שחשוב בשבילי בריצה זה להקשיב לגוף שלי אין לי מתכונת אני רץ כדי לשפר ולחזק את עצמי אבל תמיד מודע למגבלות הפיזיות
מה הסביבה הקרובה חושבת על התחביב שלך?
הסביבה הקרובה מפרגנת ותמיד תומכת ומחזקת אותי
אם היית יכול להמציא מרוץ משלך, איך הוא היה נראה?
המרוץ שלי היה נקרא: "לתת זה לקבל", צרוץ מאורגן שבו כל משתתף משלם כפי יכולתו, בידיעה מראש שכל הכסף שיאסף ילך לתרומה עבור משפחות נזקקות.
במרוץ הזה יהיה מקצה מיוחד עבור ילדים כדי שגם הם יהיו חלק מאירוע הספורט ויחוו את תחושת הסיפוק של חציית קו הסיום וענידת המדליה.
ספר/י על משהו מצחיק שקרה לך באחת הריצות/ אירועים.
במהלך ריצה משותפת קורים דברים, מכירים אנשים חדשים, מתפתחות שיחות, נוצרים קשרים וחיבורים עם אנשים שמעולם לא פגשת.
לי ולאנשים שרצים איתי יש מנהג, יושבים לקפה בתום הריצה כך שבסוף לא משנה עם מי רצת או באיזה קצב, כולם נפגשים בקפה.
