השיר של רינה – "אני רינה"

מאת: רינה זוסטהיים רינה זוסטהיים היא אישה מיוחדת שמצאה דרך מקורית ומעניינת להתבטא ולבטא את הקשר המיוחד שלה לספורט. היא בחרה לכתוב…

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 04.08.2015
בלוג
0 תגובות

מאת: רינה זוסטהיים

רינה זוסטהיים היא אישה מיוחדת שמצאה דרך מקורית ומעניינת להתבטא ולבטא את הקשר המיוחד שלה לספורט. היא בחרה לכתוב שירים.


השיר הראשון שהיא בחרה לפרסם כאן מספר קצת עליה. 

אני רינה,
שנים שאני מתאמנת, בהתחלה בקטן.
בחוגי עיצוב ובחדר כושר.
לאט לאט צוברת בטחון בעצמי…
ומגלה שאני רוצה יותר.

 

אני רינה,
שנים שאני כותבת, בהתחלה בקטן.
בתיכון, שולפת עט מקלמר ישן, תולשת דפי משבצות בשיעורי המתמטיקה.
לאט לאט אוספת מילים, צוברת ניסיון חיים…
ומגלה שאני רוצה יותר.

 

הגעתי לעולם הריצה לפני כשנה.
שנה לא פשוטה.
פציעה קשה שחזרה.
התמודדות.

 

כאבי גוף ונפש.
אבל, הנפש רצתה והגוף ביקש.
מתוך קריסת הגוף, הנשמה צמחה.
הגוף הדואב שחיפש קצת אושר.

 

אומרים, לכל דבר סיבה ומסובב,
שהחיים מובילים אותנו לפגוש אנשים,
שכל איש הוא שער לדרך,
אופק בשביל חדש.

 

בדרך לא דרך שרק החיים יוכלו להסביר
פגשתי איש, יקר וצנוע.
מטוס שהבריק בשמיים אפורים.
לא אפרסם את שמו מפאת צניעותו…
אבל הוא יודע וגם רבים אחרים, שאני מתכוונת אליו.

 

בזכותו הצטרפתי לקבוצה, קבוצה שכולה נשמה.
קנראן.
משפחה תומכת במים סוערים.
ומאיר קנר אחד…
מאמן שהופיע בתוך המבול כמו אותה יונה צחורה.

 

כל אותו הזמן לא הפסקתי לכתוב,
מתוך הגוף הכואב, מתוך הנשמה.
פחדים וניצחונות קטנים,
התמודדות והצלחה.

 

רגעים של שמחה ואכזבה,
שאיפות.
בכי וצחוק,
דמעות של כאב ודמעות של אושר.

 

ריצה למרחקים ארוכים, מקבילה לחיים.
יש עליות ויש ירידות, חוסר אונים ותסכול.
אבל, בסופו של דבר זה מפתח סבלנות.
תחושת כיף לחיים.
מי שרץ רחוק רואה רחוק.

 

אני רינה,
לא רצה עם זמנים ושעונים.. (טוב, מידי פעם).
רצה עם הנשמה,
משרטטת את חיי,
כותבת עם העיניים את דפי הלב …

כתיבת תגובה