הבוזולה הישראלי,חגיגה של צבעים וטעמים…

הזווית האישית של חן סנטר 🙂

מאת: vered arusi
בתאריך: 11.10.2019
בלוג
0 תגובות

מרוץ הבוז’ולה בגירסתו הישראלית הוא תולדה של המרוץ הצרפתי המפורסם בחבל ליון,המתקיים כל שנה בסביבות חודש נובמבר. המירוץ בצרפת מתקיים במתכונת של מספר מקצים, בניהם מרתון מלא, חצי מרתון, ריצת 13 ק”מ וכל אלו נערכים במסלולים יפיפיים שהם קודם כל חגיגה של השקת היין הראשון של העונה.

הריצה במרוץ הבוז’ולה היא לא עוד השתתפות במרוץ, אלא קודם כל מסיבה, מסיבת ריצה עם תחפושות בתוך נופים קסומים של כרמים, טירות יפיפיות וגינות בתים שנלקחו כמו מתוך סרטים, פסטורליה בהתגלמותה. כמו סרט צרפתי קלאסי בחבל ליון הקסום. מחמם את הלב והנשמה.

בוז’ולה אינו מחוז יין גדול במיוחד. מדובר ברצועה הררית צרה שרוחבה כחמישה קילומטרים, מהעיר ליון בדרום ועד מאסון בצפון.

ועכשיו, תדמיינו את כל הטוב הזה…רק כאן בישראל 🙂

הייתם מאמינים איך אפשר גם לרוץ וגם לחגוג?

בבוקרו של יום שישי, ה 04.10.2019 הוזנק מרוץ הבוז’ולה הישראלי ה- 1 במועצה האזורית גזר, חבל ארץ יפיפה שבו שזורים אלפי דונמים של כרמים ובו נמצאים מספר יקבי בוטיק איכותיים שנרתמו כולם להרים הפקה מושלמת של מרוץ איכותי, מרהיב וצבעוני המשולב עם פסטיבל יין גדול. חיבור יפיפה ומדהים בניצוחו של עופר פדן, האיש והאגדה שידוע בהפקות ארועי ספורט ייחודיים משלו.

הארוע שכאמור שואב השראה מהארוע הצרפתי, כלל בתוכו 3 מקצים של 21 ק”מ, 12 ו- 5 ק”מ, מסלולים שכולם הוזנקו מיקב ברקן ועברו דרך יקבי הבוטיק. תחנות השתייה היו מאובזרות בשפע של חטיפים מלוחים, משקאות יוגורט, משקה איזוטוני וכמובן- יינות, מוזיקה, ריקודים וצלמים שלא הפסיקו לתעד את הארוע ברוחב לב.

הארוע חיבר למעשה בין פסטיבל יין גדול שמתקיים במועצה האזורית גזר לבין ארוע ספורטיבי שמשך אליו רצים, תיירים ומבקרים מכל רחבי העולם ובכך הביא את ישראל להיות תחנה נוספת ומשמעותית במפת תיירות היין והספורט שקיימת בעולם.

הרצים הצבעוניים והמחופשים בשלל צבעים ותחפושות מילאו את המסלולים וצבעו את הארוע בצבעי חג. איזה כיף!

הבוקר התחיל ביקב ברקן בשעת בוקר מוקדמת ונעימה,הוזנקנו עם הזריחה, וכבר בסביבות הק”מ ה- 3-4 עברנו בתחנת היין בבית הרצל, שהציעה לרצים טעימות יין מיקב בראון ומוזיקה שגרמה לכולנו לרקוד ולשמוח.

מנקודת זו המשכנו למצפה טל ע”ש צמח טל ז”ל מקיבוץ חולדה, ואז ליקב ברבדו לטעימות יין והמשך ריצה ליקבים: הרצברג , בן נון ויערה ובכל תחנה כזאת חיכו לנו הרכבים מוזיקליים וטעימות יין. השמחה היתה רבה, והאוירה כולה הורגשה חגיגית, תוססת ומרהיבה. הנופים, הכרמים והירוק שמסביב נותנים את התחושה של ריצה במחוזות חלומיים, מעין “טוסקנה הישראלית”, מאות דונמים של כרמים יפייפים. משם המשכנו הרצים ליקב בזק לנקודת תצפית נוספת ומסיבת ריקודים תוססת, ואנחנו,רצי ה- 21 ק”מ עשינו סיבוב נוסף באותו המסלול ואז עוד מספר ק”מ בודדים עד לנקודת הסיום.

הריצה בשבילי היא מסיבה, מסיבה אישית שלי, במחשבות, במוסיקה שמתנגנת לי ברקע, ביעדים שאני מציבה לעצמי, בשאלות שנשאלות ובתשובות שעולות. הבנתי שבמרוץ הבוז’ולה אני לקראת קונספט שהוא שונה ואחר. מה לי וליין? לא הרבה, להיות מבקרת יינות למשל זה כנראה הדבר האחרון שאני אעשה ובכל זאת… משהו אחר משך אותי במרוץ הזה, האירוע היה מלא בשלל צבעים, טעמים, שמחה תחפושות ועוד דבר אחד חשוב, אם לא ה-דבר! זה שאין מדידת זמנים 🙂

ריצה נטו בשביל המסיבה, חווית ריצה וטעמים בלתי נשכחת!

כתיבת תגובה