האולטראיסטית שמאמנת את בעלה למרתון / חגית ניר

השעון המעורר הפר את השקט כשהקיבוץ עדיין ישן. רק המתאמן החרוץ נועל בנחישות את נעלי הריצה שלו, ממלא את השלוקרים, כמו בימי…

מאת: מרתון ישראל
בתאריך: 03.09.2019
כללי
0 תגובות

השעון המעורר הפר את השקט כשהקיבוץ עדיין ישן. רק המתאמן החרוץ נועל בנחישות את נעלי הריצה שלו, ממלא את השלוקרים, כמו בימי הפלחה העליזים של מוקדם בבוקר לעבודה… הוא ניגש אלי בשקט, מעיר אותי בנשיקת בוקר טוב, ואני המאמנת, מסרבת להאמין שהמתאמן שלי מוכן ומזומן לריצת הנפח השבועית.

“נו באמאש’ך, תן עוד דקה” והוא עונה:

” חגיתי קומי, כי לא בא לי לזלוג לחום. את יודעת שאני וחום לא רצים ביחד”.

אני קמה בעצלתיים, שולפת מהארון בגדי ריצה בלתי מזוהים.

“חגיתי, רוצה קפה”?

“ממש לא. איפה ה GARMIN? לא מוצאת”

“מה?”

“לא חשוב, מצאתי”

תוך 5 דקות כבר באוטו, דוהרים לכיוון ההר ממול (הר איתן), מנסה לגנוב עוד דקת שינה תוך כדי הנסיעה, וכבר אנחנו שם.

“אוף, רק זקנים קמים בשעה כזו” אומרת “הצעירה”… ועכשיו ברצינות, עוברת לתפקיד המאמנת, ואיכשהו מצליחה לצאת ממני הפולנייה:
“יריבי תקשיב. כמה דגשים: מבט קדימה בזמן הריצה, נחיתה על מרכז כף הרגל, ידיים לא מתפזרות והתנועה יוצאת ממפרק הכתף, לשתות גם כשלא צמאים ותבטיח שאם אתה מרגיש מוזר אתה עוצר, ואל תשכח את הג’ל, בלה, בלה, בלה…”
הוא מביט בי, המתאמן שלי, במבט של ילד מאוהב… “מה שתגידי, אשתי המאמנת”.

יוצאים לדרך, מתחילים לרוץ, בהתחלה ביחד ואח”כ כל אחד בקצב שלו ולמטרה שלו. המתאמן, למרתון הקרוב והמאמנת, רצה לעבר חלומות על אולטרה, עם זיכרונות ממרוץ הרי הגעש בגולן. זיכרון של מראות עוצרי נשימה לרוץ כמו לרוץ בתוך תמונה. לתוך צבעים של ירוק, צהוב, אדום ולבן. לטפס לעבר הפסגות ולהתגלגל במורדות. לרוץ עם כל הקושי ולמצוא בו את ההנאה כמו בחיים עצמם.

בסיום הסיבוב הראשון בכוונה אני משנה את כיוון התנועה, כדי לפגוש בדרך את המתאמן שלי. לאורך השביל בהר, נתקלת ברצים נוספים, חלקם בקבוצות וחלקם בודדים. פתאום הוא מגיח מולי, מקדים קצת, עם כל 184 הס”מ של צניעות, אציל ממש, שואל אם אני בסדר, אומר שאצלו הכול טוב ממשיך ונעלם.

ואני, אני רק אשתו של המתאמן שלי, שמאמינה בו ללא דופי ורוצה להגשים לו חלומות בדרך ל 42.195 ק”מ.

 

חגית ניר,

מאמנת כושר וריצה

** הכותבת היא חגית ניר מקיבוץ קרית ענבים, אמא של יונתן ונעה, נשואה באושר ליריב.

חובבת ריצה מלידה, רצה מרתוניםואולטרה מרתון.

בהכשרתה מאמנת כושר וריצה, סטודיו, קבוצות וגיל שלישי.

כתיבת תגובה