על וניל צרפתי ותחושת כסלון

למען מוגבלי היכולת לקרוא מגילות אני אתחיל עם המלצת השבוע- שירת מרים. אחרי שראינו את מרים פרץ מקבלת את פרס ישראל ואחרי…

מאת: orian levy
בתאריך: 11.06.2018
הספורטאים שלנו
0 תגובות
למען מוגבלי היכולת לקרוא מגילות אני אתחיל עם המלצת השבוע- שירת מרים. אחרי שראינו את מרים פרץ מקבלת את פרס ישראל ואחרי הנאום מעורר ההשראה ומלא הצניעות והענווה של אישה אצילית זו ממליצה על הספר שכתבה סמדר שיר על מרים פרץ. (בונוס נוסף – לסובלים מסתימה כרונית בבלוטת הדמעות מובטח ריפוי מלא ומידי של הבעיה).
וחזרה לעולמי הצר בריצה.
תקציר השבועות הרביעי, החמישי והשישי- 22/4-13/5/2018 –
השבועות טסים בצורה איטית להחריד, ואיתם הגרמים המרובים שנושרים ממני.
מ- 55.05 ק״ג צנחתי ל 54.3 ק״ג- היסטריה. זה הכול באשמת הכבשה שהסביר לי שווניל צרפתי הרבה יותר טוב מווניל איטלקי. הסברתי לו שהוא סתם מקשקש. ושווניל זה ווניל בכול הטעמים ואין הבדל. ובשביל להוכיח לו קניתי בכול שבוע טעם אחר כדי לרסק את התאוריה שלו. אין לי מושג איך, אבל נחלתי תבוסה מוחצת לכיבשה בכיתה ב׳. וואו הוא צודק הגאון הקטן. נשאלת השאלה מאיפה הידע הקולינרי המדהים שלו.

ובינתיים בשדה המספרים הקילומטרים השבועיים נעו על 51, 61, 70 .
כאשר אימוני האינטרוולים היו:
1: 200,800,1000,1200,1000,800,200
‏2: 200,400,4×1000,400,200
‏3: 5×1200 בשינויי קצב
הדגש באימוני האינטרוולים הוא להתאמץ במידה סבירה ולא מעבר. ( משהו בין 7.5-8 בסולם מאמצים של 1 עד 10) המטרה האופטימלית ביותר הינה לרוץ את המרתון בקצב 5:40 ולכן אין צורך לרדת מקצב 4:30-4:40 באינטרוולים.
בשישי בדרך כלל נפחי הריצה 16-17 ק״מ. בשבתות, עד לפני 6 שבועות, הקפדתי לנוח מכול מלאכה כמו שכתוב בתורה. והנה אני מוצאת את עצמי בכול השבתות האחרונות מפירה את הציווי התנ״כי (קצת אירוני ומלחיץ להתאמן למרתון התנ״ך ובדרך לא לקיים את אחת המצוות הכי חשובות שכתובות בו. אני מקווה שזה לא יתנקם בי ביום הדין. אה, סליחה – ביום המרתון…).
אבל לנוכח פלאי הבריאה שהתמכרנו אליהם לאחרונה אולי יסלחו לי. ולמי שמכיר – ריצה בכסלון.
בוויז רושמים יקב פלם. ומשם ממשיכים למערת בני ברית. לצד המערה מחנים ומכאן מתחיל אחד המסלולים הכי יפים שיש בארץ. המסלול הוא עם כיוון השעון ומתחילים על המסלול האדום. 7 ק״מ של עלייה בינונית, לאחר שמתעייפים מהעלייה במסלול האדום פונים ימינה למסלול הירוק הישר לעלייה אכזרית של 1.5 ק״מ אשר בסופה סוף סוף אפשר להתחיל לנשום קצת ולהרגע.
קילומטר בירידה ומגיעים לפיצול שבילים נוסף ולוקחים שוב ימינה למסלול הכחול לכיוון מערב ולמטה. הירידה הופכת במהרה לעלייה נוספת וכך ב-4 הקילומטרים הבאים עולים עולים ומידי פעם, כדי לא להתייאש, נזרקת לרגלך מעט ירידה להורדת הדופק.
המסלול למעשה מסתיים לאחר 13.5 קילומטרים, אבל כדי לחזור אל הרכב צריך עוד להשלים 3.5 קילומטרים נוספים שמתגלגלים בטירוף על המסלול הכחול בירידות חדות ואכזריות. סרפנטינות שבודקות את חוזק שרירי הליבה הבירכיים הבטן והגב.
בקיצור 17 קמ של שכרון חושים בלי ציניות. אומנם לעיתים בדופק מטורף ובתחושת מוות מתקרבת אבל אי אפשר שלא לחוש את יופי ועוצמת המקום. הטבע במיטבו. המסלול נע כולו על ציר לבן כבוש שמאפשר דריכה נוחה בלי להתרכז במנח הרגליים ומאפשר רק להנות מהנוף ומהלב שדופק בטירוף.
בכול יום שישי אנחנו רצים במקום אחר (ולשמחתי המרובה גם הבלונדינית החליטה בשבועות האחרונים להצטרף ל-10 קילומטרים. לא מובן מאליו מהריצה השכם בבוקר להמשיך ליום לימודים 😍).
ובשבתות אנחנו מגוונים- כסלון, כסלון, כסלון, כסלון…
 

כתיבת תגובה