רצימים: טל ביבי

קרוב לוודאי שכבר פגשתם את טל ביבי בפייסבוק כך או אחרת, אבל לרוץ איתו זו באמת חוויה אחרת. קבלו הצצה אל האיש והאגדה

מאת: מורן מישל
בתאריך: 31.07.2018
הספורטאים שלנו
0 תגובות

נפגשנו כך: עד לא מזמן כל מה שידעתי על טל ביבי, חוץ מזה שהוא רץ, זה שהוא קופץ ממש גבוה ועושה את זה באופן מאוד פוטוגני. מודה, חשדתי שיש שם טריק, אבל לא היתה לי דרך להוכיח זאת. יד הגורל הפגישה אותנו בסיום מרוץ ערד מצדה, והקליק היה מיידי.

טל, שמיד שלף סמארטפון והנציח את הרגע בסלפי, אמר שאנחנו חייבים לרוץ ביחד ולהפתעתו תוך יומיים כבר נפגשנו במשהו לפנות בוקר במצפה מודיעין.

בתכנית: ריצה קלילה, בת שעה, בלי עליות ראויות לציון.
בפועל: לא מה שהיה בתכנית.

|

מחלקת חפירות: טל, בן 44, מקיבוץ עין צורים, נשוי לציפורה, אבא לחמישה, רץ ומאמן ריצה וכושר ובקרוב גם מציל.
יש אנשים שהדמות שלהם ברשת ומי שהם בחיים האמיתיים הם קווים מקבילים שלא נפגשים, אצל טל גיליתי מהר מאוד ש– what you see is what you get. תוך ארבע דקות ריצה כבר דיברנו כאילו היינו חברים מאז ומעולם. האוויר הנקי, היעדר נפש חיה לישועה סביבנו וגם העובדה שתוך פחות מארבע דקות כבר נטפנו זיעה כאילו שטיפסנו על תל חדיד עכשיו, עשו את העבודה.   

רגע. באמת טיפסנו על תל חדיד! זה מסביר למה היה לי כל כך קשה, וגם את הטענה שלי שאסור לסמוך על תכניות.
לעומתי, המתנשפת והרוטנת בעליות, טל מדלג אותן כאילו היו מתקן בגן שעשועים. בירידות הוא קופץ מסלע לסלע, ובכלל מהר מאוד הבנתי שאנחנו במגרש המשחקים הביתי שלותנו לו לרוץ, לפני שהיום מתחיל, לפני שהשמש עולה, והאיש פורח. זה יכל להיות נפלא אם במקביל לא היתה פורחת גם נשמתי, אבל לזכותו של טל ייאמר שהוא יודע להתאים את עצמו למי שרץ איתו בלי להרגיש שהוא נהנה פחות.

דיברנו המון בריצה, ככה למדתי שהוא אמנם רץ ותיק שכבר ראה מספרים משוגעים על השעון (בהם אולטרות וגם 46 מרתונים בארץ ובחו״ל) אבל לא מאמין בלהתאבד על הריצה. כשדיברנו על פציעות הוא הדגיש שההנחיה שלו למתאמנים היא ללמוד את האימון שמתוכנן ולפעול לפי מה שהגוף מאפשר. הוא לא מאמין בפציעות או בסבל בריצה, ההנאה היא העיקר, גם אם היא נקנית במאמץ.
אחרי קריירה של 25 שנים בצבא כקצין תקשוב, ושמונה שנים אחרונות בשירות שבהן במקביל גם אימן חברים ומכרים שביקשו תכניות למרוצים ובנוסף לתפקידו גם העביר מבחני בראור יחידתיים, טל החליט לעשות הסבת אקדמאים במסלול הוראה לתואר בחינוך גופני. הוא למד גם בוינגייט וגם בקמפוס שיאים, ומאמן היום 7 קבוצות של מבוגרים, ילדים ונוער, קבוצות של גופי מדינה גדולים, בהם בי״ח אסותא, יחידות צבאיות, מכינות קד״צ, משטרה וקבוצות מתנ״ס שפיר ומ.א חוף אשקלון. בקיצורמדובר באיש עסוק שפינה לי מזמנו היקר, אז כבר די סלחתי על העליות.

מה אתה הכי אוהב בריצה? מבחינתי אני רץ למען מטרה מקודשת: הנאה. אני פחות מחפש להוכיח תוצאות, לא רץ לאגו. אני אוהב לאתגר את עצמי ביעדים חדשים ומעניינים שלוקחים למקומות חדשיםאבל המהות היא כושר באושר.  אני אוהב את ניקוי הראש. הרעיונות הכי טובים עולים תוך כדי ריצה, אני זוכה לרוץ עם חבר׳ה וקבוצות מעולים, מבחינתי זה מה שהכי חשוב.

אני מאמין: להשקיע ולתת בלי לצפות לקבל בחזרה, לתת מהלב והנשמה. בשבילי לראות מישהו שהציב לעצמו יעד ועמד בזהזה הסיפוק הכי גדול. אין דבר יותר מספק מחיוך של ילד שהצליח במשימה שלו.

על המסלול: סינגלים מוצלים, תצפית זריחה משגעת, עליות לא קלות אבל יש קשות מהן. טיפ קטן: תסתכלו טוב סביב. לרוב, אם אתם מתוכננים לרוץ לכיוון תל חדיד תגלו בדיעבד שהיה שלט בכניסה שהסגיר את הסוד, זה לא כזה מסובך.

בונוס: ידעתי שיש טריק מאחורי הקפיצות! אבל אין מצב שתוציאו את זה ממני.

רוצים להכיר את טל קצת יותר? תקליקו

כתיבת תגובה