פציעות רבותיי, פציעות…

כל מי שרץ למרחקים…וגם מי שרץ רק בקצרים, יודע שחלק ״מהמשחק״ זה גם סיכונים…ופציעות זה חלק בלתי נפרד מריצות או מספורט ככלל……

מאת: גלית רובין #עדייןנהנת
בתאריך: 10.02.2020
בלוג בנושא עדיין רצה #עדייןנהנת
0 תגובות

כל מי שרץ למרחקיםוגם מי שרץ רק בקצרים,

יודע שחלק ״מהמשחק״ זה גם סיכוניםופציעות זה חלק בלתי נפרד מריצות או מספורט ככלל

לפני שנה וחצי בתחילת דרכי כשעדיין לא הגעתי לריצת 5 ק״מ רצופים נפצעתי, אני זוכרת שכששמעתי בקבוצה אנשים מדברים על פציעות, כרופאה חשבתי על שברים או משהו פיסית חיצוני ונוראילא הבנתי שמדברים על דלקות בשרירים, על עומס ועל מאמץ יתרו ביננועד אז מסאג׳ מבחינתי היה סוג של בילוי ביום כיף ולא עינוי סיני בתשלוםסתאםםם מסתבר שעם הזמן כמו שהג׳ל נהיה לי טעיםחוויתי גם טעם נרכש למאסז׳ עמוק וקשוח ומסאז׳ ״רגיל״ היום מרגיש לי כמו מישמוש עדין😉

ונחזור לעינייננופציעות,

אז לפני שנה וחצי בתחילת דרכי התחלתי להרגיש כאבים בעצם הטיביה, אבחון מהיר בעזרת ד״ר גוגל (זה שיום יום אני מזהירה אנשים/לקוחות מפניו…)  הביא אותי לשברי הליכהענין של כמה ימים, הפחדה של רופאת המשפחה וביקור באסותא למיפוי עצמות  ….וגיליתישאין לי באמת שום דבר מעבר לשרירים שנתפסו בקרניאלטיביה

ככל שעבר הזמןרמת הסטרס שלי ירדה פלאים מכל בעיה קלה וזאת למרות שאני מודה שלראות חברים וחברות נפצעים ולשמוע באופן קבוע שחלק מהריצה זה להיפצעמאד הטריד אותי (ועדיין…) ואני נחושה לשמור על עצמי, לא להעמיס, לדאוג אחת לתקופה לעיסוי השרירים, תרגילי מתיחות, חימום ושיחרורובכל זאת

יום שבת, 26 ק״מ בסבבה, חברה אהובה שהתחילה איתי שעה לפני כל הקבוצה וליווי של חברה מהממת נוספת לאחר שהקבוצה סיימה ולי נותרו עוד כמה ק״מוכל הריצה עברה באמת בקלות ובנעימות

מכירים את זה שאחרי ריצה ארוכה כל השרירים כואביםכשהולכים כאילו על בייצים והדבר הכי טוב בכאב הזהשהוא עובר למחרת בבוקר כשקמיםאז בראשון בבוקר קמתי, הנחתי רגל ימין על הריצפה, הורדתי גם רגל שמאל ונעמדתיואז, אז התיישבתי חזרה על המיטה ..

הסתכלתי על קרסול שמאל שלי, נפוח וכואב. כואב בתנועה וכואב במגע ובעיקרבעיקר כואב

אוי התיסכוללמה?? למה לי?? למה עכשיו?? למה ככה בלי שום סיבה לכאורה??

למה?

תוך יממה אחת הצלחתי (מלבד להתבכיין לכל מי שהסכים להקשיב😉) :

  • לעשות אמבטיית קרח לקרסול (כאבי תופת למות)
  • למרוח וולטרן (מרגיש הומאפטי כמעט)
  • למרוח טראומיל (לא רק מרגיש, זה באמת הומאפטי)
  • למרוח בנגיי (בואו נהיה כניםלמות מהריח)
  • לקחת ארקוקסיה (יש מצב שהגזמתי במינון)
  • ללכת לעיסוי עמוק, אולטרסאונד, חשמל ושאר עינויים סינים (לא….לא הדביקו אותי בקורונה לפחות)

ואזקמתי ביום שניהנחתי רגל ימין על הריצפה, הורדתי גם רגל שמאל ונעמדתיואז, אז התיישבתי חזרה על המיטה.

אין שינוי, בדיוק כמו יום לפני..😩

שבוע עמוס בריצות הפך להיות שבוע שחיה, יוגה ופילאטיס…אגב, אם אתם מגיעים בשעות הבוקר המאוחרות לקאנטרי, קיים סיכון מוחשי להרגיש פנסיונר (ולא בקטע טוב 😉

שבוע של פרגון במרתון ארץ ים המלח לבעלי המדהים שרץ חצי מרתון עם מניסקוס קרוע (כי תיכנן לרוץ איתי),
שבוע של פירגון במרתון ארץ ים המלח לחברתי המהממת שרצה חצי מרתון לא פשוט וללא אימונים (ותיכננה לרוץ איתי),
שבוע של פירגון לכל מי שקצת פחות ממורמר ממני….

ואולי זה הזמן להודות לקבוצות הפייסבוק השונות שבמקרה (או לא..) בדיוק הופיעו בהן פוסטים של ממורמרים למינהם שמתאמנים למרתון וחלו בשפעת

מירמור ללא ספק הולם את עולם הפציעות בריצה  וסבלנות כנראה זו תכונה פחות נפוצה…(או שאולי בעיקר אצלי…)

אבל זוכרים שהבטחתי שברגעים הקשים אני אשתף (ואתבכיין…) , אז הנה אני כאןפציעה בקטנה, מכה קלה בכנףובכל זאתממורמרת קלות  ומנסה להתמקד בפרופורציות, אופטימיות ו..מחשבות חיוביותלמישהו יש משקפיים ורודים להלוות לי? (עדיפות לאוקלי😜)

כתיבת תגובה