משחה פורט 2 פורט

ואז, לשנייה אחת אני עומד על קו הזינוק עם שניים משחייניה הטובים ביותר של המולדת האהובה שלנו – יואב ברוק וגל נבו בטרם…

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 29.09.2015
בלוג
21 תגובות
ואז, לשנייה אחת אני עומד על קו הזינוק עם שניים משחייניה הטובים ביותר של המולדת האהובה שלנו – יואב ברוק וגל נבו בטרם אני שומע את 3, 2, 1 ואני יודע שאני חייב להשיג אותם וגם אם זה לטווח של 5 מטרים; בכלל, בשנים האחרונות (30 בערך . . .) יש לי מלא חלומות על אולימפיאדה – להיות הכי טוב בעולם במשהו ! 
ותמיד אני משווה את הישגיי השונים לאלו המושגים אחת ל 4 שנים באולימפיאדה וזה מדליק ומגניב כאחד, באמת; לפני כמה חודשים מיד אחרי שראיתי את יוסיין בולט רץ הרמתי טלפון לחברי אורי ואמרתי לו שחייבים להיפגש בכצנלסון ולראות עד כמה אנו רחוקים מהשיא שלו – וואו כמה רחוקים היינו, חחח. כן, זה מצחיק ויש שיאמרו טיפשי אבל אותי, כאמור, זה מדליק אותי ונותן לי לבחון את עצמי עד הקצה גם אם אני תיכף בן 50 ורוב הספורטאים האולימפיים, יכולים, תיאורטית, להיות הילדים שלי . . . בחיי שהשגתי את ברוק ונבו ל 5 מטר – הרי אני טריאתלט ואני יודע לרוץ לים ובכלל אני גולש ויש טיפה גלים כאשר לאחר 15 מטרים לערך אני מבין שהאולימפיאדה שלי נגמרה להיום, הילוך חוזר לא יהיה כנראה וקדימה, עכשיו מתחילה העבודה, יד אחרי יד, בעיטה אחר בעיטה, בהקשבה, בשלווה ובשמירה על קצב נכון; סטייה קלה מהקצב ואני גומר את היום על החוף, ליד שחקני המטקות – אשקרה לא עשיתי אף אימון שחייה רציני בחצי השנה האחרונה למעט משחה יום ההולדת המדליק שלי מתל – ברוך “הביתה” – לקאונטרי. מייק סקוט ונערי המים מתייצבים ליום העבודה שלי והם שרים לי על “זה הים” בטרם אני מגיע ל”בויה” הראשונה והאמת מרגיש מגניב וטוב, חזק בצורה שטיפה קשה לי להנהיר אותה לעצמי…
צפו בסרטון – “נערי המים” מקוננים על הים:

השעה קצת אחרי 07:30 אני חושב על האימון שתמי מאמנת הפילאטיס הנהדרת מעבירה לקבוצה המופלאה שלנו“רצים עם אסף” וזה נוסך בי כוחות; אני יודע שהם בידיים טובות ואני צריך להתרכז במשימה שלשמה השכמתי קום הבוקר וברור, החבר היקר שרשם אותי למשחה לא הגיע נוכח זה ששכח שיש לו בדיוק היום מבחן. אין ברירה, מגבש לעצמי בדרך את האסטרטגיה למשחה: מתחיל מהר לכמה מאות מטרים ומיד לאחר כ 200 ועד 300 מטרים מתייצב על קצב נוח יחסית ובו לא אעצור !

 
פורט2פורט

שיעור פילטיס

לא על אדים במשקפת, לא על לקיחת ג’ל וברור – לא על עייפות; בשנה האחרונה אני משקיע לא מעט מאמצים בלימודים אשר מטפחים בך את היכולות להמשיך לנוע קדימה ובדיוק בנקודות שקשה לך, בדיוק שם בשיא הפירמידה של הקושי אתה מתבלט, אתה במיטבך, חד, חכם וטכני. כן, טכניקה – לא בכדי לימדו אותנו כה רבות בוינגייט שסך הפעליות הגופנית מושתתת על טכניקה נכונה – כזו שתדרוש ממך הוצאה אנרגטית נמוכה ביותר ותביאך לכדי הביצוע המושלם. הקושי הראשון מגיע לאחר כ 1 ק”מ, מישהו או מישהי בועטים בי בכף הרגל, קרוב מאוד לגיד אכילס הפצוע שלי ואני נורא רוצה לעצור, כואב לי . . . ובדיוק אז, אני מזכיר לעצמי להאריך את התנועה, לא למהר להחליף ידיים, לבעוט “ברגש” עם הרגליים בעיטה בכל מחזור שני של תנועה וכן, לנשום לשני הצדדים ולשמור על מודעות ושליטה בקצב ובדופק שלי. כמה דקות לאחר המשבר הראשון מופיע גם השני והוא, נראה כך, לא רוצה לוותר לי: אני מתבלבל בין הנשימות, הדופק ומחשבות “לא נכונות” ובמקום לפלוט אוויר מהאף אני נושם אותו ומיד נושם שוב, מלא מלח ממלא את אפי ואת גרוני ואני חש איך אני משתעל ומתבאס מעצמי על הטעות הזו של הטירון ובאותה נשימה רווית מלח וכן גם עצבים אני מחזיר את עצמי למצב המדיטטיבי של המשחה הזה והוא שאני לא עוצר ושוב, משנן ומגבש לעצמי עכשיו את הטקטיקה (עכשיו אני ב”נוהל קרב”) לוחץ על עצמי מנטאלית וחושב כמה קשה למובילים את המשחה שהם בכלל לא רואים אחרי מי הם שוחים כי פשוט אין כאלו ובכלל, לשחות כמעט 5 ק”מ זה קשה לכל אחד.
לאחר כקילומטר נוסף אתה מזהה מחזה יפה ולפיו השחיינים של המרחק הקצר יותר מתחברים אליך ואני חושב על דגי הסלומון החיים בלהקות ענק וכיצד הם מקיפים את כל העולם כמעט על מנת למות בדיוק במקום בו נולדו ואני חושב כמה זה יפה שאנו שוחים כך ומתחברים לכדי גוף הרמוני אחד השועט יחדיו צפונה; אני חייב למצוא לעצמי עוד נקודות אחיזה בכל השקט הזה ובמידה מסוימת עם ה”לבד” הזה במים ותאמינו לי שזה ארוך ואז אני חוזר למשחקי הגימטריה שלי ומתחיל לחפש מילים עם אותו מספר כשמי: 141 ואני מגיע למספר מילים נחמד כגון: נאמן, קולה, אמיץ, פנויה, מאמני והייתה עוד אחת רק שכרגע אני לא זוכר אותה ואז, אבל ממש אז, ככל שנהייה לי קשה יותר (אמרתי שאני לא מאומן בשחייה) ושוב, זה אשקרה קשה, אני מתחיל לתרגל עם עצמי עד כמה המשחה קל – “ריפריימינג”; אני לא צריך להפעיל את המוח שלי לכדי מחשבות מורכבות מדי וגם התנועה יחסית קבועה (פה ושם אני מקמר ומקער את הגב) זה לא כמו, נניח, לחפור גומות בחול או לעבוד בגינון שם מרחב התנועה וההשתנות שלו מורכבים יותר, אלא פשוט מאוד . . . לחתור, לנשום, לבעוט, לחתור ופה ושם להגניב חיוך בינך ובין עצמך.
מתחיל לראות את הקצה ואני בטוח שאני כבר אחרי כשעה של שחייה (לא רוצה לעצור אפילו להסתכל בזמן – רוצה להרגיש אותו) כאשר הג’ל שנמצא בתוך הבגד ים הקטן שלי מתחיל לשגע אותי ולשרוט אותי בכל פעם שאני מעט מזיז את גופי. מחשבות טורדניות שוב מציקות ואני מתלבט איך אני נפטר ממנו – האם אני עוצר ולוקח אותו ואיך אני מזיז אותו קצת שלא יציק. וואלה – אין לאן והתחייבתי שלא לעצור ואני מתחיל להתמודד עם חוסר הנוחות הן דרך הגוף, אולם בעיקר דרך הראש ולשכנע את עצמי שתיכף זה עובר ואני חייב להתרכז בדברים אחרים כאשר אני מזהה את ה”בויה” האחרונה ואני ממש מרגיש שמספיק לי להיום והרהורי עצירה חולפים בראשי בפעם האחרונה ואז אני שם את הדברים על המאזניים ונזכר בלאנס ארמסטרונג שאני אוהב אות ולמרות כל הסמים והשקרים ואומר לעצמי שעשיתי דרך כזאת ארוכה – הן בשנים האחרונות ועם כל הפציעות וכמה זה קל לוותר וכמה זה מאכזב אחרי שוויתרת ומחליט לסחוט יכולותיי לקצה, כאשר אני מבין שאם אני שומר על הקצב הזה אני גם עושה שיא אישי ! וואלה – תתרכז, תתמקד, תילחם, הכול טוב.
התחלנו ביפו והנה אנו נכנסים לחוף מציצים;  בחיים לא אשכח את אימוני הטריאתלון כאן עם אבי ברכה שלימד אותנו שלא מפסיקים לחתור עד שכפות הידיים נוגעות ב”ריצפה” – חול ואני גורף חזק עם הידיים וחש נפלא כאשר ידיי מלטפות את הקרקע ומשום מה אני בקושי רב מצליח להרים את גופי ממצב השכיבה לכדי ריצה . . . מתיישר באטיות ובדיוק ברגע שבו אני רוצה להתחיל לרוץ אל עבר השטיח אני שומע את אחד השופטים צועק: “לא לרוץ על השטיח” וכן, וואלה, כנראה שהיום אני כבר לא ארוץ. מסוחרר ותשוש מגיע לחוף, אוכל תפוח ותמר, מסתכל על השעון: 1:32 שעות, מגניב, שיפור של 8 דקות משנה שעברה; סחתין בנאדם, תענוג, להמשך ימים יפים.
מסיים, מצטלם והולך ברגל לרחוב הירקון בדרכי לרכב ודבר אחד בא לי יותר מכל, דבר שמסמן לי שאני “בסוף של יכולותיי הגופניות” – בירה. קרלסברג, איזה כיף; ממשיך ללכת.
שבת שלום,

  • תודה רבה לאורי לוי על שהזמין אותי ל 20 ש”ח לשמירת החפצים – לא מכיר אותו מעבר לזה.
  • תודה רבה וגדולה לרענן וכל הצוות המקסים של TYR על העזרה הכללית והפרגון הכנה.
  • יום שני זה חג (יודע, יודע) אבל רצים שטח, מתגעגע אליכם: 05:30 בצומת ירחיב – מתן; אימון כיף בשטח
  • אלון – תודה

אסף לב_1

אסף לב

מאמן טריאתלון, מאמן מנטאלי 

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב שלי

תגובות על "משחה פורט 2 פורט"

21 Comments

כתיבת תגובה