מרוץ הקומרד – מרוץ מעולם אחר – חלק חמישי

יצאנו לשדה התעופה ביום שישי בבוקר מוקדם. הטיסה נקבעה לשעה 07:00. טיסה ישירה ליוהנסבורג ומשם טיסה לדרבן. במטוס פגשנו את הבנות המשתתפות במלכת המדבר והצטלמנו…

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 26.08.2014
בדף הבית
0 תגובות

יצאנו לשדה התעופה ביום שישי בבוקר מוקדם. הטיסה נקבעה לשעה 07:00. טיסה ישירה ליוהנסבורג ומשם טיסה לדרבן. במטוס פגשנו את הבנות המשתתפות במלכת המדבר והצטלמנו איתם בנחיתה ביוהנסבורג, המתנו כשעה וחצי לטיסת המשך לדרבן ונחתנו באזור אחר הצהרים. מהשדה מונית ישירה לבית המלון שהוזמן מראש ובדרך ההתרגשות עלתה מדרגה

לאורך הנסיעה כבר ניתן היה להבחין בעוני של התושבים – צריפים פחונים ואנשים זרוקים ברחובות. הגענו למלון, נכנסנו לחדר, החלפנו בגדים ויצאנו לאקספו שהיה במרחק הליכה. אקספו מדוגם ומושקע עם כל הדוכנים של מרוצי האולטרא בעולם היו פרוסים ברחבה, לקחנו את שקית המשתתף שלנו בעזרת השובר ועברנו לנו להנאתנו בשאר הדוכנים. קיבלנו הזמנה לסיור של כל “הזרים” על מסלול המרוץ למחרת בבוקר. ביציאה מהאקספו בדרך למלון חלפנו על פני רוכלים המציעים את מרכולתם במחירים מצחיקים רק כדי להביא אוכל הביתה. חזרנו למלון התרחצנו והתלבשנו ירדנו ללובי בערב כאשר בכוונתנו לצאת לסיור ערב בעיר. שרשראות עבות היו על כל הדלתות ביציאה מהמלון נעולות עם שומרים למעט דלת הכניסה הראשית נאמר לנו כי “אין לצאת מהמלון בלילה ללא מונית מוזמנת על ידי המלון לטובת בטחון המתאכסנים”. רמת האלימות באפריקה היא מהגבוהות ביותר בעולם – בכל יום ממוצע הנרצחים עומד על – 36 בני אדם רק ביוהנסבורג עצמה! וזאת עבור אוכל, כסף וביגוד- ממש מפחיד! ויתרנו על הסיור ועלינו לחדר להתארגן לשינה.

למחרת בבוקר צעדנו לכיוון האקספו, כעשרים אוטובוסים מהודרים עם מדריכים עמדו לרשותנו “הזרים”, כ 350 משתתפים שהגיעו מחוץ לאפריקה וזו להם הפעם הראשונה. על כל אוטובוס הופקד מתנדב אשר רץ לפחות פעם אחת את המסלול, יצאנו בדיוק בשעה 08:00 כמו שהמארגנים התחייבו לכיוון הדרך לפיטרמנסברג-קו הסיום. במהלך הדרך הציג את עצמו רוברט המדריך הדרום אפריקאי כאחד שעבר את המסלול כ -14 פעמים הוא סיפר על היסטוריית המסלול בין ה-90 שנים שנקבע במלחמת העולם הראשונה, קומרד-“אחים לנשק” הוקם לזכרם של הנופלים הבריטים במלחמת העולם הראשונה בדרום אפריקה ומהווה אחד ממרוצי האולטרא כביש הקשים והיוקרתיים ביותר בעולם! הדרך נראתה אינסופית, נסענו במקביל לכביש המהיר מצדו המערבי בין הישובים הרבים על מסלול המרוץ עצמו.

אורי קירשנבוים

באקספו

 

ככול שהתרחקנו מהעיר כך הוסרו גדרות הענק מעל הבתים וירדו מגדלי האבטחה באחוזות הרבות שאמורות להגן מפני פריצות ומקרי שוד אלימים. באמצע המסלול, באחת מהנקודות הגבוהות, נעצרנו ליד שלט המרוץ עם כל המסלול עליו כולל ציון הגבהים והעליות שיש לעבור. המרוץ נערך כל שנה מכיוון אחר פעם אחת בעליה 87 קילומטר ופעם אחת בירידה 89 קילומטר.

פירוט הגבהים והעליות במסלול

התרגשותנו עלתה מדרגה, כעשרים קילומטר ליפני פיטרמנצברג קו הסיום עצרנו בבית ספר ופנימייה לילדים שצבעם שחור לבן מין לבקנים אשר הוריהם נטשו אותם בגלל הבושה בצבעם, לא לבן ולא שחור. הם הופיעו לפנינו ותרמנו להם כסף היה מרגש ומוזר כאחד במהלך הדרך חזר רוברט כמה פעמים על המשפט “כאשר תרוצו מחר ותרגישו ממש שאתם לא יכולים להמשיך יהיו עשרות אמבולנסים רופאים וחובשים לאורך כול הדרך אל תתפתו להפסיק, לבכם ישבר כאשר תראו את חבריכם ממשיכים YOU CAN DO IT”. את המשפט הזה אשמע עוד הרבה פעמים מחר! סיימנו את הסיור בעיירה עצמה בבניין שהוסב למוזאון המתעד את המרוץ החל משנתו הראשונה.

ביקור בפנימיית הלבקנים

ביקור בפנימיית הלבקנים

חזרנו למלון מלאי אדרנלין. אחר הצהרים המתח עלה, בערב הוזמנו “הזרים” לארוחת פסטה חגיגית באצטדיון הלאומי בהשתתפות ראש העיר, מכובדים אחרים והמארגנים. המרצה הראשי היה כריס הכוכב של המרוץ אשר זכה בו למעלה מעשר פעמים, התעשר מאד וכיום הוא מועמד למשרות ציבוריות רבות, ועדיין ממשיך לרוץ להנאתו את המסלול אך הוא כבר לא יכול להתחרות עקב גילו כך שבמהלך המרוץ, הוא מגייס חסויות לתרומות. כריס נתן כמה הנחיות חשובות לגבי האוכל במהלך הריצה, סיפר על החוויות שלו במהלך השנים ונתן זמן לשאלות שלא היו רבות. התנפלנו על האוכל שהיה מעולה וחזרנו לחדר במונית למודי ניסיון. הכנו את הציוד למחר בשעה 05:30, זינוק.

הכנות אחרונות יום לפני המרוץ

בלילה כמעט ולא עצמנו עין, ההתרגשות הייתה בשיאה. אילן קם כמה פעמים בלילה לשרותים והעיר אותי גם קמנו שעה וחצי לפני הזינוק, התלבשנו ויצאנו לקו הזינוק מרחק של 250 מטרים מהמלון. אלפי אנשים כבר החלו בחימום מוזיקה בקעה מכול עבר מכלאות עם זמנים לפי הישגי המשתתפים במרחק מרתון קלטו את הרצים הרבים (כ-14000 משתתפים), המון אנשים למרוץ אולטרא. הזמן טס לו, המוזיקה התגברה וכעשר דקות לפני הזינוק נקטעה והמזניק נתן הנחיות אחרונות.  בדיוק בשעה 05:30 נשמע ברמקולים בווליום מחריש קרקור של תרנגול ומיד אחריו יריית פגז אדירה. המרוץ החל-יצאנו לדרך!

לכל הכתבות של אורי קירשנבוים

נכתב עיי אורי קירשנבוים מאמן ריצה,כושר ותזונאי, לקבוצות ויחידים מבכירי רצי המרתון (מעל 40 מרתונים) וריצות אולטרא

כתיבת תגובה