"להראות לתלמידים את הדרך שלי מ-700 מטר למרתון מלא ולהעביר להם שאם אני יכול, גם הם יכולים"

מתנדבים מקבוצת הריצה הירושלמית “מישהו לרוץ איתו” חברו, זו השנה השלישית, למטה המרתון של עיריית ירושלים, והעבירו הרצאות לתלמידים בבתי ספר בעיר…

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 18.02.2014
בדף הבית
0 תגובות

מתנדבים מקבוצת הריצה הירושלמית “מישהו לרוץ איתו” חברו, זו השנה השלישית, למטה המרתון של עיריית ירושלים, והעבירו הרצאות לתלמידים בבתי ספר בעיר על חשיבות הספורט והריצה בכלל, והמרתון בירושלים בפרט. בתמורה הם קיבלו הזדמנות לחנך דור צעיר של מעודדים ורצים עתידיים, וגם – הרשמה חינמית למרתון 

מאת נורית רוט

“07:50, אני בשער בי”ס זיו, לולא ההתנדבות הזו, לא נראה לי שכף רגלי הייתה דורכת שם. פוגש את המורה בחדר מורים והולך איתה לאולם ההרצאות. רעידות בכל הגוף. תלמידות מתחילות להיכנס. המורה מודיע לי שזו כיתת מב”ר (“מסלול בגרות רגיל”. כיתה המיועדת לתלמידים בעלי פוטנציאל, שעקב הפרעות קשב וריכוז, מצב סוציו-אקונומי נמוך וכיוצ”ב הגיעו להישגים נמוכים וצריכים את התמיכה הניתנת בכיתה כדי להגיע לבגרות מלאה – נ”ר) וישר אני נרגע, הם בדיוק אני…

מתחיל לדבר איתם על המרתון והריצה, לא הכי מדבר ל”היפרים” כמוהם ואז אני מבין שהם צריכים לשמוע בדיוק את הסיפור האישי שלי, משמן היפראקטיבי עם אסטמה לרץ מרתון בריא ו’רגוע’ . איך שאני מתחיל עם הסיפור האישי נעמדות להם האוזניים, קצת בדיחות והקרח נשבר. אני מנסה לתת להם מהאמונה והכח רצון שהובילו אותי, להראות להם את הדרך שלי מ-700 מטר למרתון מלא ולהעביר להם שאם אני יכול, בטוח שגם הם יכולים. אם לא בריצה אז בבגרויות ובהמשך הדרך ! לו יהי…  תודה למארגנים של ההתנדבות המדהימה הזו ולקבוצה המיוחדת הזו שהיום יותר מתמיד אני גאה להיות שייך לה!”.

במילים מרגשות אלו תיאר יהודה רעות נמברג, סטודנט בן 28 למנהל עסקים במכון לב, בעמוד הפייסבוק של קבוצת הריצה “מישהו לרוץ איתו”, את חוויותיו מהשיעור יוצא הדופן אותו העביר לאחרונה לתלמידי כיתה י”א בבית הספר התיכון “זיו” בירושלים. נמברג העביר את השיעור כמתנדב ב”פרויקט החינוכי”, פרויקט שאותו מובילה קבוצת הריצה הירושלמית “מישהו לרוץ איתו”, בשיתוף פעולה עם מטה המרתון של אגף הספורט בעיריית ירושלים. לדבריו, מה שמשך אותו להתנדב בפרויקט היה רצונו “להעביר לכלל האוכלוסייה את החיבור המיוחד הזה שיש בקבוצה, שמה שמשותף לכל חבריה, שבאים מכל הקצוות והמגזרים, הוא האהבה לספורט”.

את הפרויקט החינוכי יזמה לפני שלוש שנים אחת ממקימות “מישהו לרוץ איתו”, בר פרג, וכיום מי שמנהל ומקדם אותו הוא מיכאל ספיבק, מנהל הקבוצה האנרגטי ורב הפעלים. במסגרת הפרויקט, מתנדבים מהקבוצה, שעומדים לרוץ במקצים שונים במרתון, מגיעים לבתי ספר בעיר (בעיקר בתי ספר יסודיים) ומעבירים הרצאות חוויתיות לתלמידים על חשיבות העיסוק בפעילות ספורטיבית, ובריצה בפרט, ועל חשיבות המרתון. בתמורה הם מקבלים הזדמנות לחנך דור צעיר של מעודדים ורצים עתידיים, וגם- הרשמה חינמית למרתון ירושלים.

“כילד מופרע ומרדן שלא סיים תיכון, הרגשתי שאני יכול ללמד את תלמידות כיתת המב”ר מהמקום האישי שלי. מילד שהועף מכמה בתי ספר, היום אני עושה תואר אחרי שהשלמתי בגרות; עשיתי מרתון כנגד כל הסיכויים וגם הורדתי 40 קילו ממשקלי. זה סיפור חיים שנותן להם אמונה בדרך שלהם, שמלמד אותם להאמין בעצמם”, מתאר נמברג.

השנה כבר התנדבו לפרויקט יותר מ-30 חברים בקבוצה (חלקם אף עשו זאת מבלי לקבל כל תמורה, לאחר שכבר נרשמו בתשלום מלא למרתון), שהעבירו שיעורים בארבעה בתי ספר ברחבי העיר – זיו, בית הספר הניסויי (היסודי), יד המורה ויאנוש קורצא’ק. “הרעיון הוא שהמתנדבים מסבירים לתלמידים, באמצעות הרצאות חווייתיות, מעניינות ומעשירות ידע, על החשיבות של ספורט, חינוך גופני, בדגש על ריצה, ואת זה אנחנו מחברים למרתון ירושלים. אנחנו מסבירים להם על ההיסטוריה של המרתון, בדגש על המרתון בירושלים, כדי שיבינו מה זה האירוע “המוזר” הזה שבגללו סוגרים את העיר ליום אחד, מתוך אמונה שבאמצעות הילדים אפשר לקדם את המודעות של כלל תושבי העיר למרתון בירושלים. המטרה שלנו היא להרחיב את האופקים של הילדים לגבי מה זה מרתון, וספציפית בירושלים להתחיל חינוך מגיל אפס, כדי שנגיע למצב שאנשים לא יחשבו על המרתון כאירוע מעיק שעוצר את העיר ליום אחד, אלא שיראו את הדברים החיוביים במרתון ויצאו לעודד את הרצים. בנוסף, מנקודת מבטה של הקבוצה, הרעיון הוא גם לעודד פעילות חברתית בקבוצה מעבר לרק ריצה”, מסביר ספיבק.

שולמית פולסטר, סטודנטית בת 27 לריפוי בעיסוק בהר הצופים, שהצטרפה לקבוצה רק בחודשים האחרונים ומעידה שהעניין “תפס אותה חזק”, שמחה לרתום את הניסיון שצברה בתחום החינוך, כדי “להנחיל לילדים תרבות של אורח חיים בריא ופעילות גופנית”, כדבריה. את ההרצאה היא העבירה לתלמידי כיתות ו’ בבית ספר יד המורה. “היה לי חשוב להרחיב גם מעבר לריצה, כי זו יכולה להיות כל פעילות גופנית כמו רכיבה על אופנים או שחיה, העיקר שתהיה משותפת וחברתית וחיובית. היה חשוב לי גם לדבר איתם על הנושא של הצבת מטרות ועמידה בהם, הישגיות לאו דווקא במובן של תחרות מול מישהו אחר אלא במובן של תחרות מול עצמך”, היא מסבירה. הילדים הפליאו אותה בבקיאות שהפגינו בהיסטוריה של ריצת המרתון הראשונה, ואף ידעו להגיד שמדובר בריצה שאורכה 42.2 ק”מ.

“שאלתי אותם למה זה טוב שיהיה מרתון בעיר ירושלים והם הראו גאוות יחידה: “כי זו עיר הבירה”, כי זה מכבד אותה (את העיר שלנו)” ו” כי זה יותר מאתגר ממרתון ת”א”!!, היו רק חלק מהתשובות המשעשעות שקיבלה.

התוצאות של הפרויקט כבר ניכרות בשטח, כפי שמדווחת המורה לחינוך גופני בבית הספר הניסויי, רותי סינדל- הוכמן:  “הפרוייקט החינוכי עזר לתלמידים שלי לראות באור חיובי את הפעילות הגופנית והריצה בפרט. התלמידים קיבלו השראה מההרצאות לקחת חלק פעיל, בדרך זו או אחרת, באירועי מרתון ירושלים, גם כרצים וגם כמעודדים. ההפתעה הגדולה ביותר שלי הייתה לראות שלושה מתלמידיי מתאמנים יחד עם הוריהם לקראת המרתון. תודה רבה לקבוצת הרצים הנפלאה ‘מישהו לרוץ איתו’. אשמח שתבואו גם בשנה הבאה”.

tanya660 lior660 michael

כתיבת תגובה