לא נעים לי שזה רק חמישה

עידית שלינגבאום

מאת: marathon israel
בתאריך: 09.10.2020
בלוג
0 תגובות

כמרתוניסטית שלקחה חופשה ארוכה, אני חוזרת בעצמי לרוץ היום ככל רץ מתחיל, ויודעת שלפני עבודה של כמה שבועות עד שאגיע למרחק המיוחד חמישה ק”מ ריצה.

אני כותבת ומשתפת את האימונים שלי בקבוצת ריצה שאני שותפה לה בפייסבוק. אבל תקופה אני רואה פוסטים של אחרים עם משפטים שמציקים לי, ואני מנסה להבין עם עצמי למה זה מפריע לי, או איפה זה נוגע לי בעצם.

עבורי כל מרחק הוא עבודה קשה, תולדה של אימונים שנבנים לאט לאט כדי לא להיפצע, אני תמיד נזכרת בתחרות הראשונה שלי לחמש ק”ש שעשיתי וכמה הייתי גאה במרחק הזה. רצתי פעמיים בשבוע, מבחינתי זה היה המון, ורק אחרי בכלל התחיל לבעור בי חיידק הריצה.

“לא נעים לי שזה רק חמש” “בשבילכם זה רק חימום” הם חלק מהמשפטים שנכתבים שמעלים ביראה את האימון של החמישה ק”מ.

אלו משפטים של רצים מתחילים, או כאלה שעבורם חמישה ק”מ הם גבול שפעם לא יכלו בכלל לרוץ, ומעבר לא אפשרי כל אחד מסיבותיו הוא.

כשהגב שלי נפצע, ושיתק לי את הרגל כל מה שחלמתי היה רק לחזור לרוץ, זוכרת שחמישה נראו לי חלום כשללכת דקה עבורי היה גיהנום של בכי מרוב כאבים.

חמישה קילומטר, הם 5000 מטר של ריצה – מסע ארוך עבור כל רץ, ולא פשוט להגיע לקו המטרה הזה.

מציק לי שמתביישים במרחק הזה כאילו הוא איזה תינוק מוזנח ולא שווה הכרה,

חורה לי שרצים נמצאים בסיטואציה שלא נעים להם מאלה שגומעים מרחקים מכובדים כי זה ההשוואה מתגמדת.

הכי קשה לי שלא מעט מהם, לא ממש משתפים כמה זמן זה לוקח להם כי להיות איטי אומר שאתה לא הכין “אין” ואיזה סטיגמה תצמח לך. 

עברתי חלק מהתהליך שציינתי, לא שיתפתי זמנים כי התביישתי. אני עדיין חוטאת בכך בגלל שזה קושי שעדיין קיים ואני עובדת עליו, כי זה שלי עם עצמי, למידה בתהליך ארוך שאני רצה חובבנית, הגאה במרחקים “הקטנים” האלה שאני עושה בדרך לחמישה הראשונים שלי מחדש. אם אסתכל בדיעבד, הם אלו שהביאו אותי בצורה בטוחה לרוץ מרתון מלא.

אז איפה חצי הכוס המלאה שלי שאוהבת?

נעים לי לראות את כל אלו שמתאמנים ורצים “רק” חמישה ק”מ כי אני יודעת כמה לא פשוט להתלבש, לצאת מהדלת וכל אחד מסיבותיו לרוץ.

אני חווה את התהליכים האלה גם עם המתאמנים שלי שמשתפים אותי בקשיים המנטליים והפזיים שלהם לצאת החוצה, איזה אימון מאתגר זה עבורם, ואם בכלל יצליחו לעשות אותו.

נעים לי לראות את אלו שצולחים כל מרחק החל מכמה מטרים ועד לעשרות קילומטרים, תהיו גאים, כי יש כאלה שגם זה לא עושים, אתם פועלים למען הנפש והבריאות שלכם ביכולות שמאפשרות לכם.

שינוי הגישה צריך לבוא שגם ממי שרץ חמש זה מרחק שלגמרי מגיע לו שאפו ענקי,

ולא משנה הזמן, עבורו זה זמן מצוין. 

אני האיטית הזו, שרצה אולי הכי לאט סיימה בהרבה עבודה קשה 42.2 ק”מ כבר פעמיים, והרבה מעל שבע שעות ריצה. אני כל כך שמחה שמתחילה מחדש, ואפילו תהיה לי מדליה וירטואלית שאגיע לחמש הראשונים שלי מחדש, זה בהחלט משמעותי לציין את זה.

שימו בצד את הלא נעים לי, או את הבושה שזה מרחק חימום, אתם עובדים כל פעם מחדש כדי לצאת ולרוץ אותו.

*עידית שלינגבאום – רצה פעילה, ומאמנת אישית לריצות ארוכות.

כתיבת תגובה