טיק טוק

ביום חם ולח בחודש יולי יצאתי לרוץ. כמו בכל יום. השעה הייתה 7 בבוקר, הכבישים עדיין די ריקים וזה כיף. אחרי ריצה…

מאת: שוש בלייכמן
בתאריך: 16.07.2021
בלוג בנושא ריצה זה החמצן שלי
0 תגובות

ביום חם ולח בחודש יולי יצאתי לרוץ. כמו בכל יום. השעה הייתה 7 בבוקר, הכבישים עדיין די ריקים וזה כיף. אחרי ריצה נחמדה לאורך הים, אני רואה טרקטור שופל גדול, חונה על יד הכביש. ככה בצד. אבל כמו שנאמר, לא עוברים ליד מכונית בלי קשר עין עם הנהג. אז הסתכלתי. דלת הקבינה הייתה פתוחה, והנהג ישב ושיחק עם הפלאפון. שיחק וצחק לעצמו. הוא שם לב שאני מסתכלת עליו, אז שאל עם אני רוצה לראות סרטון מצחיק בפלאפון שלו. לא רציתי. אבל לא אמרתי לו את זה שלא ייעלב, והמשכתי להסתכל ולהתקדם לאט לאט. רק לא הבנתי אין בדיוק הוא חושב  שאני יכולה לראות  את הסרטון. הרי הרגליים שלו היו בגובה הראש שלי. ” אני ארים אותך עם הכף” אמר בכל הרצינות כאילו שמע את המחשבות שלי..

התחלתי לצחוק  בלי שליטה. אחרי 10 ק”מ אני קצת באופוריה  ואחרי 10 ק”מ, כמו אחרי 10 ק”מ, ביום חם ולחות איומה, אני נראית, איך אני אגיד את זה, לא מעוררת תיאבון במיוחד. לא נראית כמו מישהי שתרצה שתתקרב לפלאפון שלך. הגוף שלי מבריק מזיעה, ומים נוזלים לי מהמרפקים ומהאוזניים.

” דבר כזה עוד אף אחד לא הציעה לי, אף פעם, להרים אותי עם כף” אמרתי לו.

והוא התחיל לצחוק גם, החזיק את הבטן.” אני ארים אותך עם הכף, ואצלם את זה בטיק טוק,” אמר וצחק. ” בהזדמנות נעשה את זה”…. הבטחתי  והמשכתי בדרכי.

כתיבת תגובה