חיפוש עבודה vs. חיפוש המירוץ הבא – אותה שיטה למטרה שונה

במה יכולה להועיל לכם הריצה מלבד בריצה עצמה? ליאת נתנאל מחברת בין השיעורים שהריצה מלמדת אותנו להצלחה בחיפוש עבודה

מאת: ליאת נתנאל
בתאריך: 05.06.2019
בלוג ריצה
0 תגובות

צילום: תומר פדר

אחת השאלות ששואלים אותי שוב ושוב כשאני מעבירה את ההרצאההאקסטרה (100) מיילהיא האם הריצות הארוכות נותנות לי כלים לתחומים אחרים בחיים או שזה נשאר באותוערוץורק נותן עוד ועוד ניסיון ואומץ כדי להתמודד עם מירוצים חדשים. האמת היא: שגם וגם.

כשנכנסתי לעולם הריצות הארוכות, לא באמת ידעתי למה אני נכנסת. קצת כמו אבולוציה של קריירה לא כל כך מתוכננת ועם הרבה סקרנות: שומעים על משהו, בודקים מה זה דורש, עושים הערכת סיכונים זריזה ומחליטים לנסות. עם שק של אופטימיות זהירה וצוות ליווי טוב, לומדים מהדרך ועושים תיקונים.

בנוסף לעבודהשל גדוליםכמנהלת תכניות לסטארטאפים במיקרוסופט ומאמנת ריצה בשעות הערב, אני מרצה בגולט (Jolt) על פיתוח עסקי: “איך לתרגם פגישת קפה להזדמנות עסקית?”. בדרך כלל אחרי ההרצאות האלה פונים אליי חלק מהסטודנטים שנמצאים בצומת מקצועי ומבקשים עזרה באיתור היעד הבא שלהם.

אחת לכמה זמן, בדרך כלל אחרי תחרות גדולה, אני עוצרת לעשות חשבון נפש לגבי התהליך שעברתי עם הריצה ולאן אני ממשיכה מפה, ובעקבות התחרות האחרונה ושיחות מרובות שעשיתי עם סטודנטים בגולט, שמתי לב להקבלה שיש בין חיפוש עבודה ובין איתור היעד הבא בריצה.

גם בעולם התעסוקה וגם בעולם הריצה, הטריגר הוא בדרך כלל תחושה מהבטן. משהו שאומר: ׳יאללה, אני רוצה אתגר חדש!׳.  אני מנסה בדרך כלל להימנע ממשפטים כמו: ׳כבר לא כיף לי פה׳, ׳אני מרגישה תקועה׳ ודומיהם, ומעדיפה למסגר את החשיבה במקום חיובי או כמו במילותיו של דר סוס: “עם רגליים בנעליים, עם שכל בראשתמצא את הדרך שלך, אל תחשוש.״

אמנות שאילת השאלות

בעבודה

  1. מחשבות בתוך קופסאותלא משנה כמה אנחנו יצירתיים ורוצים לחשוב מחוץ לקופסא, בסופו של דבר סדר בראש עושה סדר בחיים. השאלה הראשונה שאני שואלת מישהו שאומר לי שהוא רוצה למצוא עבודה חדשה היא: איך יראה היומיום שלך? או מה תעשה במהלך היום?. הנטייה שלנו היא ללכת אחרי הכותרות שמשתנות מחברה אחת לאחרת (בדקתם פעם מה זה אומר להיותמנהל פיתוח עסקי’? כי חוץ מהכותרת, בכל חברה זה נראה אחרת). בדיוק כמו בשוק התעסוקה כך גם בעולם הריצה: כשאני מחפשת את המירוץ הבא אני חושבת קודם כל על איך המירוץ יראה בפועל? מה מעניין אותי בו? פוקוס על טיפוס? עדיפות למרחק משמעותי? מה התוואי? מהשאלות האלה תגזר ההחלטה לאיזה מירוץ אירשם.
  2. דברי במספרים גברתאחרי שאנחנו יודעים באיזה מגרש אנחנו משחקים, אפשר (וכדאי) להתחיל לדבר במספרים. בעולם התעסוקה אני שואלת: מה גודל החברה?, איפה היא ממוקמת? וגם השאלה שלפעמים מנסים להימנע ממנה: כמה אתה רוצה להרוויח?. כסף זה לא הכל בחיים אבל זה הרבה, ובעולם שבו הכל הפך יקר, אם לא מגיעים למינימום שצריך כדי לחיות בטוב (ושכל אחד יגדיר לעצמו מה זה טוב עבורו), גם עניין מקצועי ושליחות לא יחזיקו מעמד. באיתור מירוץ שאלת המספרים עולה לרוב ראשונה: מה המרחק?, כמה טיפוס מצטבר?, איפה בעולם?. השילוב של התשובות לשאלות האלו יחד מייצר שביל בהיר וברור יותר למה צריך להיות המירוץ הבא.

  3. מישהו לרוץ איתומעבר למסגור של מה עושים ביומיום ומה התנאים הטכניים, אחד הדברים הכי חשובים הם מי האנשים שנמצאים סביבנו. אם אני מגיעה לעבודה בבוקר וכל מה שאני עושה זה לספור את הדקות ללכת הביתה כי אין לי עם מי לדבר ו/או לאכול ארוחת צהריים, לא משנה כמה התפקיד שלי יהיה מעניין, יהיה לי מאוד קשה להישאר באותו מקום עבודה. חלק בלתי נפרד באיתור מקום עבודה שיהיה לנו נעים בו תלוי האנשים שאנחנו עובדים איתם: קולגות, מחלקות נוספות ואפילו מי הלקוחות שנעבוד מולם.

    בעולם הריצה הנושא של צוות ליווי למירוץ הוא דרמטי. ככל שהמירוץ ארוך יותר, כך המשמעות של צוות הליווי עולה. למרות הטענה הרווחת שאולטרה מרתונים זה ספורט של אנשים סוליסטים שלא יודעים להיות בקבוצה, אני גורסת אחרת: אמנם בסופו של דבר אני יוצאת למירוץ לבד, מתמודדת עם הקשיים שעולים בדרך לבד וחוצה את קו הסיום לבד, אבל היכולת להתמודד עם הקשיים שעולים תוך כדי המירוץ ואחריו מושתתת באופן מוחלט על האנשים שמקיפים אותי. גם האימונים למירוץ, גם הפחדים שעולים לפני והכאבים שעולים אחריאת כולם אני מעבדת עם האנשים שמקיפים אותי, לכן אני בוחרת אותם בקפידה.

כשזה מדויק, זה לא מתאמץ

צילום: תומר פדר

בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו עובר את המסע שלו: גם בעולם התעסוקה וגם בעולם הריצה. המשותף לשני העולמות האלו היא שאילת השאלות הנכונות והגדרת סדרי העדיפויות דרכן. כשאנחנו מדויקים עם עצמנו, גם כשקשה ועמוס זה עדיין מרגיש כמו הדבר הנכון. זה דורש מאיתנו לא להתפתות ללכת אחרי מסלול של אחרים ולהציב יעדים שאחרים הציבו לעצמם. שאלות שאני שואלת את עצמי לא פעם: אם עולם עריכת הדין לא מתאים לי, האם זה הופך אותי לפחותשווה“? אם התחושה שלי היא שריצות קצרות ומהירות גובות ממני מחיר גבוה מדי, האם זה הופך אותי לפחותספורטאית“?

האם לומדים יותר מחיפוש עבודה על בחירת יעד בריצה או להיפך? זה ממש לא משנה, כל עוד נאמנים למטרות האישיות שלנו, מסננים רעשי רקע ומבינים שהגשמת יעדים וחלומות בערוץ אחד יכולים לסייע ברכישת כלים שישמשו אותנו גם להגשמת מטרות שנראות כלקוחות מעולם אחר לגמרי.

לכן ההמלצה בשורה תחתונה: תלמדו מהריצהגם מהימים הטובים ובעיקר מהימים הקשים, תאספו תובנות ואנשים טובים בדרך: מתישהו תגלו שהדברים מתחברים יחד.

כתיבת תגובה