ברח לי הכחול

ברח לי הכחול השבוע הראשון של חודש פברואר החל לו במזג אוויר מושלם, עם קרני שמש שחיממו בעדינות את האווירה, לצד קרירות…

מאת: ChenS
בתאריך: 07.02.2020
בלוג בנושא על חלומות ובעיקר על ריצה
0 תגובות

ברח לי הכחול

השבוע הראשון של חודש פברואר החל לו במזג אוויר מושלם, עם קרני שמש שחיממו בעדינות את האווירה, לצד קרירות עדיין מקפיאה בשעות הבוקר המוקדמות. תחילתה של עונת מעבר אין ספק, זה מסוג מזג האוויר השגור בפינו כ”מושלם”.

כרגיל עבר שבוע אינטנסיבי למדיי, לפעמים אני חושבת שה”טוויסט” הזה או המהפך הזה בלשון העברית שאני צריכה לפעמים לעשות בין חיי בעבודה לבין החיים הנורמלים…הוא מהפך הזוי.

אנשים שואלים אותי “איך את מסוגלת?” “איך את עושה את זה?”

אני מאבחנת, אני נותנת תשובות לבני אדם, אני משמשת יד ימינו של הרופא הבכיר במחלקה למושתלי מח עצם, למעשה בלעדיי ובלעדיי הצוות המדהים הזה שאני חלק ממנו, לא ניתן היה לטפל בכל אותם חולים. יש ימים שהם כבדים, בכל מובן המילה, כמות העבודה במחלקה גולשת מעבר לסף הנורמה, ויש ימים שהם עמוסים רגשית. מקרים שמלווים וילוו אותי. כל מיקרה יכול להיות נושא לסרט בפני עצמו.

כשאני מסיימת את היום והגיעה השעה להחתים כרטיס, אני מגיעה לרמת עייפות שאין לי כח ללכת הביתה, עד כדי כך.

בסוף היום בעבודה, אני מגיעה הביתה, אל העבודה השנייה שלי.

יום חמישי אחר הצהריים הלכתי למיספרה והתפנקתי לי בפס כחול. פתאום בא לי החשק למשהו אחר, משהו חדש, משהו יוצא דופן. לא משנה שהפס לא תפס, השיער שלי כנראה לא היה במוזה המתאימה לזרום איתי באותו רגע…מכוונת שעון לשעת בוקר מוקדמת של יום שישי, ארוכה על התכנית…מזג האוויר מכוון את עצמו גם הוא ומכם העננים מראה לי בשעה 05:30 בבוקר שאני הולכת להיקלע לתוך סופה. אני דוחה את שעת ההתמודדות ושמה נודניק לשעון מעורר. אני יכולה שהוא ינדנד לי ככה עוד שעה וחצי…עד שנמאס לי ואני קמה מהמיטה, מחליטה להתארגן ולצאת לעבודה כמו שאומרים.

אז הכחול הזה שהיה… הוא נשטף לו והלך, לא ראיתי אותו והוא לא ראה אותי, היה מבול שוטף!! והריצה היתה מוי כיף! עוד צעד רשמתי בדרך אל.

בדרך לסופש מושלם!

 

 

 

כתיבת תגובה