בוקר פריצת גבולות + מרתון טבריה + צליחת הכינרת בכרטיס אחד!

זום אאוט – בספרו “קיצור תולדות האנושות” כותב המחבר יובל נח הררי בפרק על האושר האנושי, שהמשמעות שמייחס אדם למעשיו, ביחס לאינסופיות…

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 11.01.2016
מרתון טבריה
0 תגובות

זום אאוט – בספרו “קיצור תולדות האנושות” כותב המחבר יובל נח הררי בפרק על האושר האנושי, שהמשמעות שמייחס אדם למעשיו, ביחס לאינסופיות האדירה של הייקום, משולה לחשיבותו של גל קטן שמתנפץ במקום כלשהו באוקיינוס רחוק.
בשפה שלי זה אומר שהמשמעות שאדם רץ 42.2 ק”מ במירוץ מרתון, ביחס לאינסופיות הייקום, משולה לעובדה שנמלה קטנה, בקן של מאות מיליוני נמלים בערבות אוסטרליה סחבה גרגר חיטה על גבה למרחק 42.2 מטרים.
בקיצור – אפסיותו של האדם אל מול הייקום ולמי בכלל אכפת מריצת המרתון הזו. איזו משמעות יש לה?
 
זום אין – את מה שמתרחש בליבו ובמוחו של אדם שמגיע לק”מ האחרון של ריצת מרתון ויודע שזהו, הוא מסיים, לא ניתן לתאר במילים.
באותם רגעים, הייקום כולו מסתובב סביבו וכל תושבי כדור הארץ מברק אובמה ועד אחרון הילידים בקונגו עוקבים אחריו בהשתאות וגאווה עצומה.
מרתון טבריה - אופיר 1
בין שני הקצוות המוזרים האלה, נעתי היום במשך 4 שעות קשות, מאתגרות ומעוררת השתאות במרתון טבריה ה-39 והמרתון השני בחיי.
כאשר עמדתי הבוקר בשעה 7:00 ברחוב הגליל, לצד קו הזינוק, בגשם שוטף שזקני טבריה לא זוכרים כמוהו, ביחד עם 2500 האנשים השפויים שבחרו לרוץ היום, לא יכולתי שלא לשמור על זכותי להיעלב….
נעלבתי עבור הרצים שיודעים שריצה למרחקים ארוכים היא חוויה של עוצמה פנימית ולא מאבק סזיפי באיתני הטבע.
נעלבתי עבור תושבי טבריה והסביבה שמחכים במשך שנה לחגיגה הגדולה הזו, והיום פשוט לא יכלו לצאת מהבית ולבוא ללוות את אלפי הרצים.
נעלבתי עבור מרתון שבמקום להיות חגיגה של ספורט וכיף, הופך להיות לאתגר גדול פי כמה כתוצאה ממזג אוויר מטורף שנחת עלינו ל-24 שעות.
ofir5אחרי שסיימתי להיעלב, בחרתי להחליף את המחשבות האלו ושאני יוצא היום לחוויה גדולה ומיוחדת ובוחר ליהנות מעוצמתו של הטבע והתמודדות הגוף.
זינקתי למירוץ בחיוך גדול.
 
No Mercy.
לא היו רחמים היום במירוץ המרתון בטבריה.
גשם זלעפות ירד בעוצמה וכמעט ללא הפסקה.
לא ניתן היה להתחמק מריצה בשלוליות הענק ותוך כמה דקות היו הנעלים והבגדים ספוגים במים.
היו רגעים שהרוח והגשם הצליפו בפנים בעוצמה שבהם הרמתי את ראשי למעלה וביקשתי מאלוהי הסערות והגשמים קצת רחמים. קצת.
שום דבר לא עזר. בד”כ תפילותיי נענו בהתגברות הגשם…..
בק”מ ה-17 התחילו לי כאבים חזקים מאוד בברך שמאל, ולולא כוחם המופלא של כדורי האדוויל לטשטש את הכאב, קשה להאמין שהייתי מסוגל להמשיך לרוץ יותר מק”מ.
אחרי הסיבוב בעין גב ל-21 הק”מ האחרונים, רצנו מול רוח פנים, גשם כבד ובמשך מספר ק”מ פשוט איבדתי את התחושה ברגליים.
ofir1בק”מ ה-32 קיבלתי כוחות על ממקומות נסתרים ואת עשרת הק”מ האחרונים רצתי בקצב טוב והרגשת התעלות.
את קו הסיום של המרתון חציתי לאחר 4 שעות של ריצה בהתרגשות גדולה והוקרת תודה על הזכות לסיים את המירוץ המטורף הזה.
 
את המירוץ הזה סיימתי לא בזכות הכושר הגופני הטוב שלי, אלא בזכות נחישות, אמונה, בחירה בגדולה אישית ולא בפחדים והרבה אהבה, שקיבלתי מכל חברי ואוהבי על המסלול ובבית. כולם היו איתי בשעות הקשות והארוכות.
במירוץ הזה נדרשתי להשתמש בכל הכלים המנטאליים שרכשתי בשנים האחרונות ב’קוד המנצח’.
אין כלי אחד שפסחתי עליו ובעיקר את היכולת המופלאה לבחור את המחשבות שלי ולבחור בגדולה במקום בפחדים שהגיעו אלי ברגעים שונים של הריצה.
פגשתי על המסלול כל כך הרבה חברי ובוגרי נבחרות ‘קוד המנצח’ ובכל פעם זה מילא אותי בתחושות של אהבה ועוצמה והוקרה גדולה.
אני מסיר את הכובע בפני כל רץ ורצה שזה היה המרתון הראשון שלהם.
כמו שאמרתי לחלקם בסיום, זה לא היה מרתון רגיל.
אני גאה בכם כל כך. אתם אלופים.
 
ofir2זהו, אני מתאושש מעוצמת החוויה ומעכל את היום המטלטל שעברתי.
מודה לכולם ובעיקר למיכל אשתי האהובה ולנעמי, עמליה ועברי ילדי המקסימים שהיו איתי היום בכל רגע בריצה ונתנו לי כוחות שקשה לתאר במילים.
 
מרתון כדי לספר לנכדים.
 
שבת שלום. שבת מנוחה.
אהבה.
אופיר הלפרין.
ofirh@alonulman.com
www.winnerscode.co.il
 

כתיבת תגובה