אתגר החרמון – יותר עליות או יותר ירידות?

אתגר החרמון הבטיח טיפוס של 1000 מטרים אל פסגת החרמון, אבל דווקא הירידות במסלול התגלו כאתגר בפני עצמו. בסיומה של הדרך הוכרז האתגר כראוי בהחלט לשמו וכולם נפרדו בשיר אהבה לצפון. חכו לשנה הבאה

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 30.05.2019
אירועים
0 תגובות

לא, זו לא תמונה ממרוץ אירופאי. זו תמונה מאוד מייצגת מאחד מרגעי השיא באתגר החרמון 2019.

סוף מאי 2019. באופן חריג, במדרונות הגבוהים של ההר עדיין ישנם שרידי שלג מהחורף המבורך שעבר עלינו, אך החזאים מדווחים על התפתחות תנאי שרב כבדים ברחבי הארץ והצוות כולו נדרך למהלך שתי יממות לא שקטות.

בבוקר יום שישי, כשהיום רק מתחיל להאיר, מעפילים כמעט 500 רצים אל החרמון, במטרה לצלוח את האתגר הוורטיקלי הראשון בארץ, ועושים זאת בהצלחה רבה במזג אוויר כמעט מושלם.

מי שלא היה יתקשה להבין. הרצים מוזנקים בהתלהבות גדולה אל העליה הראשונה שמתחילה מטרים ספורים לאחר השער, וכבר כעבור כמאה מטרים אפשר לראות את נחש הרצים המשתרך עובר לקצב הליכה. אפילו לצוות ההפקה לא היה ברור עד כמה מאתגר האתגר לפני שפגשו את המסיימים שתיארו בפרוטרוט את שלבי המסלול.

ניצן יסעור, אלוף ישראל בריצת הרים. (צילום: תומר פדר ודניאל בנימין)

אליפות ישראל בריצת הרים – יש דבר כזה

נתחיל מהסוף. אל קו הסיום מגיע בתוך פחות מ-71 דקות, מהר בהרבה מהצפוי, רץ צנום, צעיר וגם די רענן. ניצן יסעור מפתיע את כל העומדים בשער כשהוא קוטף את התואר ׳אלוף ישראל בריצת הרים׳ ומסביר עד מהרה שהוא מתמחה בריצת ניווט, מה שלגמרי מבהיר את היתרון הבולט שלו על פני הרצים האחרים.

בין המתמודדים על התואר היו גם רצי שטח מוכרים ורצי כביש מהירים מאוד, ובדיון על שאלת המהירות וההתמודדות עם העליה עלה נושא אחד בבירור – היכולת לרוץ מהר עוזרת במסלול כגון זה, שאורכו קצר יחסית על אף העליות הקשוחות, אך נדרש כאן נסיון נוסף להתמודדות דווקא עם המקטעים הטכניים, במיוחד בירידות המורכבות לאורך המסלול.

דן אלתרמן. מהירות, כוח וטכניקה (צילום: תומר פדר ודניאל בנימין)

דן אלתרמן, שהיה פייבוריט לנצחון, כתב בפייסבוק שלו על הפער בין היכולת לרוץ מהר ליכולת לרוץ טכני: ״מקום 3 אליפות ישראל בריצת הרים. אחרי שסיימתי את העליה הראשונה מקום ראשון בפער של כמעט דקה, איבדתי מעל 10 דקות בירידה הארוכה והלא קשורה הזאת😫 (לא אמרו לי שצריך גם טכניקה 🤔🤨) והתדרדרתי למקום ה-12. הצלחתי לצמצם מעל 6 דקות ולהגיע לפודיום.
תחרות מאתגרת ואווירה כיפית. תודה רבה לכל ההפקה. מאחל לעצמי שלעולם לא תגמר לי ההתרגשות וההנאה.״

לא לאלופים בלבד

אבל האמת היא, שגם מי שלא באו להתחרות על אליפות ישראל, סיימו בתחושה שהביאו אליפות. זה לא היה מסלול פשוט לאף אחד, אבל דווקא בגלל זה תחושת ההישג גדולה בהרבה.

את דבר הרצים החובבים מביא בצורה מדוייקת, וגם בסרטון יפהפה ומשעשע כאחד, הבלוגר איתמר לטניק (מהבלוג ספורט לא מילה גסה) ״שנה ראשונה שאני משתתף בחוויה שנקראת אתגר החרמון. זו לא טעות. 10 ק”מ עם 1000 מטר טיפוס. מסתבר שזה הרבה פחות ריצה ויותר טיפוס שלא נגמר כולל ירידה (בחלקה טכנית) אחת ארוכה. אחד המרוצים שהכי נהניתי וסבלתי גם יחד.״

בנוסף לאתגר הוורטיקלי שנפרש על פני 10 ק״מ קשוחים לכל הדעות, השתתפו רצים רבים במקצה מאתגר בפני עצמו אך מעט קצר יותר, ורצו אל פסגת החרמון במסלול של 7 ק״מ שחסך בעיקר את הירידה הטכנית המורכבת. אחרי נהנו ממסלול של 2.7 ק״מ, שיועד למשפחות והלכים, והפך את האתגר לחגיגה ספורטיבית שמתאימה לכל מי שרוצה להתנסות בעליות לא שגרתיות או להביא את הדור הצעיר לחוות את התחביב של אבא-אמא.

אורית וירדן – אלופות ביחד. (צילום: תומר פדר ודניאל בנימין)

צילום: תומר פדר ואריאל בנימין

את החוויה חתם מתחם סיום ייחודי שהמתין לרצים בסיומה של עליה מפרכת במיוחד. בשמש הקופחת חיכו ערימות שלג לרצים ובהן היו טמונים קרטיבים ובקבוקי מים. לפני טקס חלוקת הפרסים שר הזמר מוצי אביב את השיר ׳מלכות החרמון׳ והזכיר לכולנו את חשיבותו של האתר, את ההתרגשות שאפשר וכדאי להרגיש בכל אתר שבו אנחנו רצים בארץ, וגם כמה כיף לפעמים להתאסף ביחד ולשיר בקולי קולות.

צילום: תומר פדר ואריאל בנימין

ועד לשנה הבאה, אם גם אתם מחפשים יעד שהוא הרבה יותר מסתם מירוץ, בואו להכיר את
מרוץ ערד מצדה – רייב ריצה מהשקיעה אל הזריחה >>

המרתון המדברי באילת – המרוץ היחיד בין מדבר לים, עם סופ״ש שלם של פעילות ספורטיבית ומסיבה מדברית מוטרפת >>   

 

 

כתיבת תגובה