ארוכה נטולה, כמו חלום, מהסוג של הבלהות הכוונה

“ממשיכה לחפש את יתר החפצים. הלב מחסיר פעימה, חסר לי פה משהו ומשהו חשוב, אני מבינה די מהר שאני ללא ג’לים, ללא…

מאת: ChenS
בתאריך: 07.12.2019
בלוג בנושא על חלומות ובעיקר על ריצה
0 תגובות

“ממשיכה לחפש את יתר החפצים. הלב מחסיר פעימה, חסר לי פה משהו ומשהו חשוב, אני מבינה די מהר שאני ללא ג’לים, ללא המגנזיום והמלח שהכנתי לעצמי יום לפני. כל חגורת המותן שלי עם כל תוכנה נשארה בבית”.

כיוונתי שעון מעורר, כרגיל.. לארוכה שאחריה אני צריכה “לטוס” לשאר סידורי היום.. יכול להיות שהייתי קצת נסערת וקצת “מחוץ לפוקוס” בהתארגנות לריצה, ככה שעפו לי מהראש כמה דברים אלא שהם היו פרטים קריטיים לאימון ארוכה.

במבט לאחור: השעון מצלצל, 3:00 לפנות בוקר, תמיד כשהשעון המעורר מצלצל אני פוקחת עיניים וחושבת לעצמי איך שהזמן טס כשישנים זה פשוט לא יאמן. אני מוודאת שבאמת השעה 03:00. קמה, מתלבשת ומתארגנת. זה לא פשוט לצאת לרוץ כשחושך בחוץ, וקר.

כשאני משחזרת לאחור אני מודה, קצת חיפפתי ב “צאק אין” על כל מרכיבי הריצה, לא שמתי לב, ריחפתי לי במחשבות, בהרהורים, אני חושבת שהתרגשתי. זה נקרא Out of Focus. הייתי גם עמוסה מחשבתית בעובדה שאני צריכה להעביר מצגת לסיום קורס מאמני ריצה שבו השתתפתי בחודשים האחרונים.

אכלתי משהו קל, ויצאתי לדרך, לנמל תל אביב היכן שאני מתחילה ארוכות בודדות בחושך כשרק התנים יוצאים מעת לעת. אני מגיעה לאיטי מכבה את המנוע ומוציאה את כל הפריטים באיטיות, כובע מיצחייה, שהוא דבר שימושי מאוד, מגן גם מהשמש וגם מהצלפות אפשריות של הגשם (מודה שהעונה הזו עוד לא נעשה בו שימוש להגנה מהגשם)…

ממשיכה לחפש את יתר החפצים. הלב מחסיר פעימה, חסר לי פה משהו ומשהו חשוב, אני מבינה די מהר שאני ללא ג’לים, ללא המגנזיום והמלח שהכנתי לעצמי יום לפני. כל חגורת המותן שלי עם כל תוכנה נשארה בבית.

אני מהרהרת. מבואסת. לרגע חולפת מחשבה יכולה להישבע אבל שזה ממש היה לשבריר שניה שהרהרתי באופציה לוותר. לוותר? לא בא בחשבון, הינה יש לי הזדמנות ללמוד, להתנסות. זה יהיה כואב, זה יהיה קצת לא נעים אבל אני אקח את זה בעדינות ובשתי ידיים כמו שאומרים. חיטטתי עוד קצת בשקית הריצה שלי, אולי במיקרה אני אמצא בה איזה ג’ל רזרבה שנפל ולא השתמשתי ושכחתי מקיומו (כמו שבצעירותי תמיד הייתי נוהגת למצוא איזה שטר של כסף במכנס הגינס שלבשתי… וזה תמיד כיף למצוא קצת כסף שלא ציפית לו ). אלא שלא מצאתי, תחושת האכזבה ממלאת אותי, קצת חששתי האמת. היה לי רק וופל גדול מועשר בחלבון וסוכר וגם חגורת מותן ריקה ששמתי לי רזרבה , ריקה כבר אמרתי J

אכלתי מהר את הוופל, בדיעבד ובמחשבה שאחרי- יכולתי פשוט לחתוך את הוופל לחתיכות קטנות ולקחת אותו בתוך חגורת המותן- אבל באותו רגע, בחושך תרתי משמע, לא יכולתי לראות את האפשרות הזו.

ככה יצאתי לדרך. ואם כבר מאזו (מאזוכיזם הכוונה), אז מאזו עד הסוף, וזה אומר צפונה ברוח חזקה, לבד בחושך (אני רק חצי פולניה J).

הרוח היתה חזקה במיוחד הבוקר, הרבה רצים לא היו, רובם כנראה בחרו להשתתף בחצי מרתון עמק המעיינות. עשיתי את האימון, עם כל הקושי, התמודדתי איתו. מה עשיתי? חשבתי על מה שאכלתי J

רשמים ומסקנות:

שתהיה רשימה קבועה מה צריך לאימון ארוכה מעל 30 ק”מ, רשימה שאת עוברת עליה יום לפני ו- 5 דק לפני שיוצאים מהבית.

זו רשימה שיכולה להיות בסיס מצויין גם למה לוקחים לריצת מרתון… שימושי יעיל ויכול למנוע אי נעימיות מהסוג הזה.

אני לא מהטיפוסים הרוואתניים והגאוותניים אבל באמת שאני טופחת לעצמי על השכם, שאפו!

כתיבת תגובה