המורה לתנ״ך שרץ במרתון התנ"ך

מוטי לוגסי רץ ב-2017 את מרתון התנ״ך כחלק מהכנה לריצת אולטרה, מה שהשאיר לו זמן להבחין בנוף המיוחד, להרהר בחיבור לאזור ולהתמלא התרגשות מהמעמד

מאת: orian levy
בתאריך: 06.07.2018
אירועים
0 תגובות

כששמעתי בפעם הראשונה על מרתון התנ”ך מייד הסתקרנתי. מה זה המרתון שמתהדר בשם של הספר הקדוש לעם היהודי? מה הקשר בכלל בין מרתון לתנ”ך? האם זה מרתון לדתיים בלבד? (שולח אותכם לחפש בגוגל ולקרוא מעט. כדאי מאוד).
כך אני, חובב ריצה וחובב תנ”ך מושבע (גם מורה לתנ”ך), מחליט להירשם למרתון המדובר (חול המועד סוכות יש חופש מהעבודה, מורה לא?!)
החוויה התחילה עוד בריצת הכנה שאירגנו מרתון ישראל משילה הקדומה (שבמרתון זו נקודת הסיום). התארגנות מדהימה שכללה סיור והדרכה בשילה הקדומה עם כל הפינוקים של מרתון ישראל (כבר אז הבנתי שזה משהו שונה).
יום המרוץ הגיע, בשבילי זו היתה עוד ריצת הכנה למרוץ אולטרה אליו התכוננתי, כך שהתכנון היה לעשות אותו בקצב כיף. התחלנו מראש העין ורצים על כביש חוצה שומרון. כן, הכביש שרבים מתושבי ישראל מפחדים לנסוע בו (שעובר בצומת תפוח עד לצומת פצאל) מכיוון שהוא עובר בקרבת התנחלויות וכפרים פלסטיניים ותנועת רכבים פלסטיניים מורשת בו.
אני רץ ומתרגש לרוץ בחלק זה של הארץ. המסלול על הכביש במגמת עלייה והשקט והנופים רק מתחילים להתגלות. בדרך אני פוגש תחנות מפנקות עם אנשים מקסימים שמעודדים, מנגנים ושרים. החיוכים והמילים שלהם רק נותנים עוד כוח (גם החלבה, התמרים וכל הפינוקים).

בשלב מסויים יורדים מהכביש ונכנסים לעיר אריאל, שם מחכה לנו טיפוס ״נחמד״ לאורך הישוב לכיוון היציאה “האחורית” מאריאל. ברגע שחוצים את שער הישוב האחורי מתגלה חבל ארץ יפיפה. חבל ארץ שרובנו לא מכירים, חבל ארץ שעליו קראנו בשיעורי התנ”ך ביסודי. הרים קדומים עם נופים מדהימים, ישובים קטנים פזורים, כפרים פלסטיניים, מטעים ושדות עם חקלאות מסורתית.
המגמה היא בירידה ואני מנצל זאת בכדי לשאוף את האויר הנקי ולהביט על הנופים. אני מגיע לכביש שחוצה כפר פלסטיני, כמה ילדים עומדים בצידי הדרך מריעים ומוחאים כפיים. אני מברך אותם בברכת שלום ותודה בערבית. בהמשך זכיתי לליווי כאשר ילד על חמור רכב מעט לצידי וחייך מאושר, משפחות במרפסת ישבו מחייכות ומריעות. החלק הזה ממלא אותי באנרגיות חיוביות (ותקווה לשלום) שמובילות אותי לקראת הסיום.
הכיוון הוא שילה הקדומה, אותה עיר בה כולנו נתקלנו בספר שמואל א׳ בכיתה ה’ (עלי הכהן, חנה, לידת שמואל) – העיר ששימשה כעיר הבירה ליהודים בה גם היה ארון הקודש. המסלול עכשיו הוא במגמת עלייה (בכל זאת עלייה לרגל לא?!) ואני שומע את קולות התופים וחש את האווירה. שער הסיום לפניי הוא שער דמויי שער אבן קדום. מעגלי מתופפים לבושים בגלימות ואוירת חג אמיתית.

עם חצייתי את קו הסיום אני מקבל מדלייה אך הפעם זו מדלייה שונה ומיוחדת העשוייה מחרס וכולי התפעלות (בהמשך ראיתי גם את גביע החרס בו זכו הראשונים). הירידה לפרטים של מארגני המרוץ, האוירה, ההיסטוריה בשילוב הנופים הקדומים הופכים את המרתון הזה לייחודי ולכזה שכל רץ חובב אוהב ארץ ישראל חייב לעשות.
אם היתה תהייה – גם השנה ארוץ במרתון התנ”ך.
——————————-
*הכותב הוא מוטי לוגסי, מורה ורץ ותיק
רוצים לקרוא עוד על האתגר? >> 
להרשמה לאחד ממקצי מרוץ התנ״ך >>
צילום: Runner Scanner

כתיבת תגובה