רצימים: רוני קורניץ בעמק הסיליקון

רוני קורניץ חי כבר שנים בעמק הסיליקון, אבל הוא משתתף בגאווה בקבוצת רצים ישראלים בעמק הנחשק בעולם וכותב לנו משם על חוויית הריצה שלו ושל הקבוצה

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 05.06.2019
בלוג ריצה
0 תגובות

מי אנחנו? קבוצת אנשי היי-טק ישראלים בעמק הסיליקון שאוהבים לרוץ ביחד. התחלנו שניים-שלושה לפני כ-10 שנים, כיום בקבוצה 8-10 רצים קבועים ועוד כמה מזדמנים/ מתחלפים (ומדי פעם גם לא-ישראלים מצטרפים).

היכן מתאמנים? אנחנו מתאמנים בריצות שטח בפארקים של עמק הסיליקון (הרבה עליות ארוכות וקשות, תודות לצח ששכנע את כולם שזו הדרך הנכונה להתאמן). הקבוצה רצה ארבע פעמים בשבוע: שלישי וחמישי ב-5:30 בבוקר כ-8 מייל (13 ק”מ), שבת ב-6:00 או 7:00 14-20 מייל (22-32 ק”מ), ראשון ב-6:00 או 7:00 8-13 מייל (13-20 ק”מ), ותודה לחנוך המנהל את הקבוצה ביד רמה.

יש גם כמה רצים שרצים במשך השבוע בשעות מאוחרות (יש אומרים סבירות) יותר. אנחנו גם נפגשים מדי פעם לארוחות משותפות ולערבי שתיית בירה (בעוונותי אני חובב בירה מושבע). אני גם אחראי בקבוצה על עברית נכונה.

מדי פעם כמה מהרצים נרשמים לריצת שטח ארוכה (50 ק”מ/ 50 מייל/ 100 ק”מ) ואז מאריכים את האימונים בהתאם. לאחרונה הקבוצה התאמנה לריצת 100 ק”מ ב-Quick Silver (סן חוזה) הקרוב. כמה מהרצים שלא השתתפו במרוץ שישמשו כפייסרים (קוצבי זמן) לחבריהם שרצו.

אחדים מהרצים משתתפים בריצות מרתון (גם כביש וגם שטח), לפעמים כרצים ולפעמים כפייסרים (אנחנו קוצבי זמן במרתונים באיזור: מרתון סן פרנסיסקו, אוקלנד, סנטה רוזה, מודסטו, Fresno ומרתון “הרים לחוף” מ-Ojai ל- Ventura).

חלק מרצי הקבוצה גם רוכבים על אופניים וחלק שוחים בימים שבהם אינם רצים. כמובן שהקבוצה כוללת מסיימי טריאטלונים וגם Ironman.

קצת על רוני: אני קצת שונה מיתר רצי הקבוצה. אני רץ הרבה מרתונים (מקומיים ולא-מקומיים), ולא רץ ריצות Ultra (למעט 50 ק”מ מדי פעם). עד היום רצתי כ-170 מרתונים (כ-50 מהם כקוצב זמן) וכ-140 חצאי מרתון. אני אוהב מאד את המרתונים הגדולים (World Marathon Majors). בחודש שעבר רצתי את מרתון בוסטון בפעם השמינית ברציפות, ואח”כ את מרתון לונדון, בו השלמתי את ה-6-Star (כלומר סיימתי את כל ששת ה-World Marathon Majors). לפי אתר האינטרנט שלהם, אני הישראלי החמישי שהשלים זאת (כ-5,500 רצים סיימו את ה-6-Star עד כה).

מרתון בוסטון היה מאד גשום בשנה שעברה (2018). השנה מזג האויר היה טוב יותר (היו רצים שהתלוננו שהיה חם מדי). משתתפים בו מעל 30 אלף רצים מכל העולם, ונדרשת עמידה בדרישות Qualifying Time כדי להתקבל.  השנה התקיים המרתון בדיוק 7 שנים אחרי פעולת הטרור בסיום המרתון (15 באפריל 2013), והיה מאד מרגש לפגוש ולשמוע את אדריאן האסלט (רקדנית שאיבדה חלק מרגלה באותו פיגוע, ממשיכה לרקוד ונהייתה רצת מרתונים בעקבות האירוע). דרך אגב: המארגנים מתכננים להוסיף רצי Para למרתון בוסטון, ואדריאן תהיה מנהלת המירוץ לרצי ה-Para. מרתון בוסטון אינו קל וכולל עלייה קשה במייל 21 (גבעת שברון הלב Heartbreak Hill). זהו המרתון הקשה ביותר מבין השישה. בדרך כלל גם מזג האויר מקשה: או שחם מדי או שקר מדי.

למרתון לונדון נכנסים דרך הגרלה. השנה סיימו אותו מעל 42,500 רצים (שיא משתתפים). להגרלה נרשמו מעל 411 אלף רצים (גם זה שיא). המסלול שטוח ברובו ומהיר, ומזג האויר היה קריר ונעים (מה שעזר למחזיק שיא העולם Eliud Kipchoge הקנייתי לקבוע את התוצאה השנייה בטיבה אי פעם: 2:02:37). המסלול עובר דרך ה-Tower Bridge, ומסתיים מול ה-Buckingham Palace (למי שלא יודע: זו הסיבה שמרחק המרתון הוא 42.195 ק”מ: באולימפידת לונדון  1909 הוארך המרתון ב-195 מטר כדי שהמלכה תוכל לראות את קו הסיום מהארמון).

כתיבת תגובה