מסע של חלומות והגשמה

הגוף של עידית הערים עליה כל מכשול אפשרי, אבל הנפש לא נשברה. לפני שלוש שנים בקושי יכלה ללכת קילומטר ועכשיו יש לה בשורה מרגשת. עידית שלינגבאום כותבת כל הדרך לטבריה

מאת: עידית שלינגבאום
בתאריך: 23.09.2018
אירועים
0 תגובות

החיים שלי השתנו לפני חמש שנים, אני מביטה במסע הלא פשוט שאני עוברת כל שנה מחדש, ומתרגשת.

מחלת האלופיציה, מחלה אוטואימיונית שגורמת לחולשה, עייפות ועוד דברים לא כייפים, תקפה את הגוף בקיץ לפני חמש שנים, מכה בי. אני עדיין רצה לאימון אחד בשבוע. עשיתי מרוץ חמישה ק”מ וזה הספיק לי. מי חשב על ריצה כדרך חיים בכלל.

השינוי התחיל במקביל להזרקות בראש שעברתי ולהחלטה של המאמן שאני לא מסוגלת לרוץ יותר מחמישה ק”מ. בינואר כבר רצתי עשרה ק”מ, שעוד אחזור אליהם, ולאחריהם ההתרסקות השנייה מגיעה.

אוגוסט 2015 – מסע השיקום שלי מתחיל לפני חודש. יוצאת להליכה של קילומטר אחד בודד שלעולם לא אשכח. קילומטר של שברון לב, בכי עם כל צעד והרגע שבו הגוף מנצח אותי. החלום לרוץ לא רק מרוסק, אלא מבחינתי היה גמור. הרופא החליט שהגב צריך ניתוח, גב עם שלוש פריצות דיסק והקרנה לימין, אני עם רגל ימין חסרת תחושה חלקית וכף רגל חסרת תחושה מלאה. לשכב במיטה, לבכות, אלו היו הרגעים שאיבדתי תקווה לחלוטין. היה לי רק אור קטן ששמרה עליו הפיזיותרפיסטית שלי גלית ברנר שהאמינה שאחזור לרוץ. שקעתי עם ספינת המרמרה שלי הכי עמוק שאפשר. זה הכי נוח לברוח כשכואב. 

אחרי חודשיים של טיפולים אינטנסיביים, ושכנועים אין סופיים שלה שאני שבורה לגמרי, ארזתי את עצמי בבגדי ספורט והבנתי שאם אני רוצה לרוץ, אני קודם כל צריכה ללכת, ושזו רק הבחירה שלי.

הצעד הראשון הוא תמיד הצעד הכי משמעותי לעזור לעצמך. כמו תינוק שלומד ללכת מחדש, כך גם אני הייתי, למדתי ללכת מחדש. זה היה סיזיפי, כואב, מתסכל, כל אימון הליכה הייתי נשברת מחדש ובאותה נשימה גם מחכה להליכה הבאה כדי להתקדם, חזרתי להאמין עמוק בבטן בחלום שלי שתוך שלושה חודשים אני עושה את המירוץ הראשון שלי לחמישה ק”מ וגם נרשמתי אליו. כן, ככה אני פועלת – תוקעת יתד בחלום.

אוגוסט 2016 – שנה שבה הכרתי את המאמן שלי תומר ניסני, והמספר 1550 ק”מ שלמים שרצתי כל השנה מופיע בשעון, מספר שאפילו לי לקח זמן לעכל. המאמן שנתן לי להאמין שגם השמים הם לא הגבול לרצה איטית כמוני.

מרחק הריצה הכי ארוך שלי היה 24 ק”מ. שני חצאי מרתון שלמים באימונים, ואם לפני שנה הלכתי רק קילומטר בודד – בחודש השיא שלי רצתי מעל 200 ק”מ.

אוגוסט 2017 – עד אפריל אני רצה 1145 ק”מ. ובתוכם חצי מרתון אמסטרדם, וחצי מרתון ברלין. שני חצאים כל כך מרגשים, הגשמה שלא האמנתי שאני מסוגלת, ומרחק שיא של 30 ק”מ.

בפברואר לקראת החצי השני אני מגלה גידול בבטן, האימונים היו עבורי האוויר לנשימה, באישור הרופא יצאתי לחצי בברלין וחזרתי לניתוחים, להחלמה, ולהתמודדות ארוכה.

באוגוסט אני כבר אחרי, במנוחה מלאה אחרי הניתוח השלישי והאחרון. בלב שלי, ברגע שעמדתי על שתי הרגליים, עמדה השאלה מתי אני חוזרת להתאמן.

אוגוסט 2018 – 937 ק”מ בסיכום הכללי, לרוב האנשים המספרים לא ממש אומרים כלום, עבורי הם עולם ומלואו של עבודה קשה.

בספטמבר חזרתי לרוץ, תהליך שיקום ארוך עם תומר שהגוף לא תמיד מאפשר לי, בחורף שוב נעצרתי כדי לטפל בילד חולה, ושוב חזרתי בכל הכוח לרוץ ולחוש את הגוף. זו הייתה השנה הכי מאתגרת בחיי, הבטחתי לעצמי לחזור ולרוץ. כי היה לי חלום.

שנה שאני נלחמת בעשרות שדים בתוכי, אם זה הגב, או הקרסול, ואולי זו האישה האיטית הזו שכל הזמן צוחקים עליה במירוצים, אולי לא אעמוד בקאט אוף וזה פחדים שמניעים אותי חזק יותר כי ההבנה שהריצה היא דרך חיים, שהיא השקט הנפשי העמוק, הריחוף שלי למקומות שעושים לי טוב, זה הזמן שלי, וכדי לרוץ מהר אני מאמינה שצריך ללמוד לרוץ לאט, וליהנות מהדרך, לא רק מסופה בקו הסיום.

חלומות נולדים ברגעים מאוד מיוחדים, החלום שלי נולד כאן, בתמונה הזו.

החלום לרוץ בטבריה עשרה ק”מ נולד אחרי שמאמן לא ממש האמין בי שאני מסוגלת לרוץ יותר מחמישה ק”מ, הייתי מתוסכלת שאין לי תוכנית עבודה, לא הבנתי עוד כלום בריצה, אבל התאמנתי לבד.

הרגע הזה שסיימתי, שבכיתי מנשקת את המדליה, עבורי הוא רגע בלתי נשכח לכל החיים, אני עדיין נזכרת בו ומתרגשת עד דמעות, נזכרת כמה נחישות הובילה אותי אז כשחליתי, ואני עדיין זוכרת את החלום שנולד באותו רגע, חלום שכל שנה יש עוד חלק בפאזל שלי שמלמד אותי מהי נחישות ואמונה, חלום אולי הכי מטורף שכמעט ארבע שנים הוא קבור עמוק בבטן, וכבר יותר מחודש אני רוצה לצעוק אותו לעולם, אני כל כך רוצה כבר לספר למה אני כל כך מתרגשת, אבל מרתון טבריה 2019, מקצה מלא, הנה אני באה מוכנה כל כולי בגוף, בנפש ובנשמה.

“הכוח להיות אני”…ברוכים הבאים לבלוג שילווה מסע של חלום גדול בחיי שאני חיה ונושמת.

רוצים גם לרוץ במרתון טבריה? 10 ק״מ | 21.1 ק״מ | 42.2 ק״מ >> 

כתיבת תגובה