להקשיב לשקט – הריצה שהכניסה אור לחיי

מאת: קרן אור עמרוסי מי אני? קרן אור. ואיך אני מצרפת לשמי את המילה אור? כך אני מאמינה – שאני מפיצה אור….

מאת: מערכת מרתון ישראל
בתאריך: 04.05.2015
בלוג ריצה
0 תגובות

מאת: קרן אור עמרוסי

מי אני? קרן אור. ואיך אני מצרפת לשמי את המילה אור? כך אני מאמינה – שאני מפיצה אור.
תמיד אהבתי ללכת, במשך שעות, ורק לדמיין שאני שומעת את ציוץ הציפורים ואת טפטוף הגשם. בזכרונות ילדותי עולה לה התמונה בה אני יוצאת מביתי בבוקר וחוזרת בצהריים כשהשמש יוקדת על עורפי. אני ניזונה מחום השמש והאנרגיות של הטבע הנשגב של עמק יזרעאל שם ביליתי את רוב זמני בהליכה שהסבה לי אושר רב.

הלקות שהייתה לברכה
בילדותי הרחוקה יותר גרתי בחיפה. היתה לי ילדות לא קלה – חוויתי נידוי בבית הספר בשל לקות שמיעה ממנה סבלתי שהפכה אותי לחריגה בקרב הילדים. בשלב מסויים התווספה לי “אוזן” נוספת מאחורי האוזן בדמות מכשיר שמיעה. לא הבנתי מה זה בכלל ועד שהבנתי, גיליתי שלהרכיב מכשירי שמיעה זה כואב יותר מלא לשמוע. אני בת לאם לקויית שמיעה, המתנה הזו עברה בתורשה מסבי. היום אני מודה לו משום שהמתנה הזו העצימה אצלי את הרגש. כל חיי נלחמתי לשמוע ולהיות כמו כולם, אך רק כשעזבתי את עיר הולדתי חיפה ועברתי לטבעון מצאתי נחמה בטבע.

צעדתי שעות ארוכות לבדי נרגשת ונפעמת. למדתי במגמת אומנות ותמיד אהבתי ליצור, לצייר, פשוט להיות אני.
לא הכל שמעתי ולמדתי לשרוד. בטבעון אהבו אותי מאוד אז היה לי טוב. אני חושבת שהחסך בשמיעה הפך אותי לאדם טוב יותר ורגיש לזולת. אני זוכרת את עצמי מאז ומעולם כנפש התנדבותית – נהגתי לעזור לילדים, לזקנים, תמיד סייעתי, התנדבתי בקהילה והסברתי על אביזרי עזר לשמיעה ובבית ספר לחינוך מיוחד מדי קיץ.

תמיד הכחשתי שאיני שומעת טוב – אמרתי לאחרים “אתם מדברים חלש מידי”. גם בגיוס לצה”ל, כשהרופאה עמדה מאחורי ולא יכולתי לקרוא את שפתיה שאלה אם יש לי בעיות שמיעה, הכחשתי. הורידו לי פרופיל ונלחמתי להתגייס. שירתתי במקום הכי טוב במג”ב, שם גם חייל חבר האיר, או ליותר דיוק – העיר לי וכעס עלי. הוא טען כי אני לא שומעת טוב ועלי להפסיק להכחיש, אין לי במה להתבייש. מרגע ההשלמה שיניתי תפיסה וכנראה שהקרנתי זאת כלפי חוץ. אין מקום שלא השארתי בו אור, לא היה מקום בו לא אהבו אותי. אני חושבת שזה הייעוד שלי- להפיץ אור.

למדתי רפואה משלימה וטיפלתי באנשים. רציתי להביא אור, לעשות את העולם טוב יותר. המקומות המאפשרים לאדם להיות שלם הם המקומות של הטבע. הטבע בעצם לא מבקש ממך כלום. אתה שם ומתמזג עם הטבע ושואב את האנרגיות.

איך התחלתי לרוץ?
יש לי 3 בנות מדהימות שאחת מהן היא כמוני, לקויית שמיעה. היא המראה שלי. עברתי שבע הפלות לפני שזכיתי בהן. שנים של ניסיונות ואכזבות מרות וכאב ההריון האחרון שהיה מחוץ לרחם, במהלכו אושפזתי לתקופה וגיליתי כי כנראה לא אוכל ללדת מאחר וחוויתי פעמיים הריון חוץ רחמי באשפוז. הרגשתי שאני במרה שחורה וכלואה. עם שחרורי מבית החולים, התחושות הללו הובילו אותי להתחיל ללכת מבלי לדעת לאן. ההליכה הפכה לריצה וכך גיליתי את העולם המופלא הזה.

המאמץ משתלם

הכל השתחרר בזמן הריצה – בכי וצחוק והטבע שנגלה לעיניי היה אלוהי. הריצה הפכה לאורח חיי וגם לטיפול נפשי. עם הזמן אספתי ופגשתי אנשים ונשים נוספים בדרכי שחפצו לרוץ וללמוד על אורח חיים בריא. אני מאמינה ששילוב של טבע, גוף ונפש הוא ריפוי לכל דבר. אני נוהגת לאמן בטבע וזוכה לראות זריחות כל בוקר. אני נותנת לאנשים השראה, כוח ואור ומעצימה אותם ואת תשוקתם לריצה.

הריצה ואני – היום
כיום אני מתגוררת בכרכור, כבוגרת וינגייט בתחום, אני מאמנת לריצות ארוכות ומגשימה את חלומי בעבודתי כתזונאית ומטפלת ברפואה משלימה, מאבחנת בצבעים ומטפלת בפרחי באך. אני רוצה שאנשים ידבקו בחיידק הריצה, בתשוקה לרוץ ובהרגשה המופלאה הזו – כי הריצה היא טעם החיים.

IMG_24732778745538

כתיבת תגובה