גדלתי על השיר מלכות החרמון… “טיפסנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת”… אז זהו ששלג לא היה לנו אבל טיפסנו לפסגת…
גדלתי על השיר מלכות החרמון… “טיפסנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת”…
אז זהו ששלג לא היה לנו אבל טיפסנו לפסגת ההר בריצה בנוף עוצר נשימה (חלקו משיפוע העליות ) את שורת השיר “משלג הייתי תופר לך שמלה לבנה כשנהב”… לא יכולנו לשיר היום אבל חיוך ענק על אתגר גדול והתפעלות מנוף עוצר נשימה כן .
עבורי ומרתון ישראל זו הייתה עוד חוויה וסיפוק אדיר של יוזמה וביצוע שיצא לפועל עם שותפים מעולים -מועצה אזורית גולן אתר החרמון ורשת רימונים.
התחושה עם סיום אתגר יומרני זה עם כל הקשיים הקשורים בכל ארוע החל מבניית הקונספט גיוס המשאבים ושאר המרכיבים דומה לזו שחוויתי כשותף למרתון הראשון של תל אביב, מרתון ירושלים, מרוץ הלילה של ירושלים, מרתון התנך, המרתון המדברי באילת ועוד… אולם תמיד יש איזה חלום נוסף בקצה ההר, ניצוץ חדש… לכיבוש החלום הבא.
אז עד שניישם את השורה “נשבעתי אבנה לך ארמון במלכות החרמון”…
נחזור לשגרה לייצר עוד ריגושים לרצים …
וחסר לבני הזוג של הרצים שלא יגיעו למרוץ הבא ולו כדי לשמוע את שורת השיר “אילו היית כאן איתי…”
לסיום כמה תמונות…
שלכם, עופר פדן.
עוד תמונות באתר: מרוץ טיפוס חרמון.
