שלום שוב, הפעם פוסט ארוך יותר, עם נושאים מעניינים… רבים שואלים אותי מה יתרונות ההליכה התחרותית ומדוע איני עובר כבר לריצה?… קצת…
שלום שוב, הפעם פוסט ארוך יותר, עם נושאים מעניינים…
רבים שואלים אותי מה יתרונות ההליכה התחרותית ומדוע איני עובר כבר לריצה?...
קצת על ההליכה התחרותית – ההליכה התחרותית יש לציין הינו ענף ספורט אולימפי, כאשר הכלל המרכזי הינו שרגל אחת תמיד תהיה על הקרקע, כך למעשה יש שליטה על הגוף, והתנועה לא הופכת לריצה. אני עוסק בכך כארבע שנים, בהנאה רבה יש לציין, ובניגוד לחברים רבים שלי שעוסקים בריצה– לא סבלתי כלל מפציעות, בשל כך שאני מקפיד על סגנון שבו הברכיים לא סופגות נחיתה קשה– אלא נחיתה רכה יותר, אשר מונעת מהם להישחק לאורך הזמן. בהליכה, רמת הריכוז הינה גבוהה מאוד, ובמהלכה אני מקפיד על תנועות רגליים וידיים עקביות בכדי לשמור על קצב אחיד, ראש ישר ומסתכל לפחות כ 50 מטר קדימה, בכדי לתכנן את סגנון ההליכה לפי תוואי השטח (עליה/ מישור/ ירידה).
עוד ארחיב בנושא בפוסטים הבאים.מבטיח.
לגבי תחום ההליכה בארץ, אציין שאני קיבלתי השראה (גם מקריאת חומר עליהם, וגם מפגישה עימם בסדנאות שונות בתחום ההליכה התחרותית) ממספר הלכים אשר הינם אבן היסוד בתחום בארץ– ממליץ לקרוא קצת עליהם– עדנה בוקשטיין, שאול לדני, ולדימיר אוסטרובסקי– כל אחד מהם היה הלך מנוסה ואיכותי, וממש הביא את בשורת ההליכה התחרותית לארץ, ושלא נדבר על ההישגים שלהם!
ולגבי השאלה מדוע איני עובר לריצה?…
כי זה נראה לי הרבה יותר מאתגר ומעניין לעשות מרתונים ומירוצים בהליכה מהירה מאשר בריצה, אני נהנה יותר מהמסלול, מתחבר מאוד לקצב המהיר של ההליכה, והאמת– לא מדגדג לי בכלל לרוץ, תנסו פעם גם אתם, אולי תתחברו לזה גם…
בעברי, אחרי שיחרורי מהצבא– עשיתי שני חצאי מרתון בריצה, זה לא אותו דבר. ההליכה המהירה היא משהו אחר, לגמרי.
לגבי דירוג המירוצים בארץ– החלטתי לעשות כדי לתת לכולם חשק לקראת החזרה למירוצים המתקרבת…דירוג סובייקטיבי לגמרי…
- מקום 5- מרתון טבריה– מבחינת הנופים– לדעתי מדורג גבוה יותר, אבל לצערי כאחד שהיה במירוץ כבר פעמיים, הווייב במירוץ לא מספיק חזק (ויסלחו לי הפעם ממרתון ישראל…). הוא מאורגן טוב, מסלול מדהים, אבל האווירה בעיר לא מרימה מספיק לדעתי את האנרגיות לרמות גבוהות (והשנה התלווה אליי חבר טוב שהצטרף אליי וחיזק את טענותיי…), ועדיין, השתחל לחמישייה הראשונה, בכל זאת המירוץ הראשון בכל שנה, וגם הוא חוגג בינואר 21 כבר 44 שנים, כבר לא ילד…
- מקום 4- חצי מרתון ערד– מצדה– אחד האירועים המופקים ברמה הגבוהה ביותר במירוצים בארץ (ולא, אני לא מנסה לקדם את חברת מרתון ישראל שמפיקה אותו..באמת) אירגון חווייתי ומהנה. מתחילים בערב של מוסיקה וספורט בכפר הנוקדים, אח״כ הולכים לישון באוהלים, וקמים באחת/שלוש (לא זוכר בדיוק…) ואז אוטובוס מוביל אותנו לתחילת המסלול המהנה שנגמר על מרגלות מצדה, עם לגימת כוס שמפניה בזריחה!! מדהים ואירוע בלתי נשכח, אירוע חובה!
- מקום 3- מרתון ירושלים– מלבד הנופים המדהימים, יש משהו במירוץ הזה שמייחד אותו מאחרים, אני חושב שזה הווייב המטורף שיש בעיר ערב לפני וגם העליות במסלול, שהופכות את המירוץ הזה למאתגר ומרתק יותר מאחרים. אירוע מאורגן ומהנה ברמות גבוהות. לצערי המתנתי לו השנה בחודש מרץ, בכיליון עיניים, ובגלל הקורונה הוא בסוף לא הגיע… אל דאגה, אני עוד אחזור לשם מחוזק יותר בנובמבר השנה.
- מקום 2- מירוץ סובב עמק– הריח של השטח והשבילים המפותלים... ללא ספק אחד המירוצים הלא שגרתיים שבמדינתנו מלאת המירוצים. עד עתה עשיתי פעמיים את מסלול ה 33 ק״מ, ונהניתי מכל רגע, שמעתי מכמה אנשים שיש שמכנים את המירוץ הזה סובל עמק.. אני לא מסכים. לעניות דעתי החיבור בין השטח והנופים המרהיבים של איזור הרי מנשה, בצירוף עליות נאות ולרוב מזג אוויר נוח מאוד (המירוץ בד״כ בחודשי אוקטובר– נובמבר) גורמים למירוץ הזה להיות מהבולטים והאיכותיים בארץ, ולהגיע לדירוג גבוה מאוד! מי שלא היה עד היום– הפסיד!
- מקום 1- מרתון תל אביב– גילוי נאות– אני תל אביבי, ומרבית שנות נעוריי ביליתי באיזור דיזינגוף בואכה הטיילת..בואכה אלנבי… בקיצור המסלול העירוני הזה לא זר לי כלל.. אבל, ופה האבל הגדול, זה לא רק המסלול, אלא בעיקר האווירה המטורפת שאופפת את המירוץ הזה!! זה נראה שהתל אביבים מחכים כל שנה למירוץ הזה… כמות מעודדים יוצאת דופן, תושבים שמחלקים מים וכמויות מזון בשפע, וחשוב לציין שהאירגון הינו מופתי, נקודת הכינוס מלאה בכל טוב, וגם באוהל של הרצים בסוף המירוץ יש פינות פינוק ושלל הפתעות. מירוץ חובה לכל הלך/ רץ!
טיפ קטן לסיום– הצעה אישית ממני אליכם:
בספורט למרחקים ארוכים– לטעמי מספיק שעון ספורט טוב (אני עם סונטו- נהדר), mp3 (לי יש של סנדיסק ואני ממליץ בחום, נכנסים לדעתי עד 1000 שירים) אוזניות בלוטוס, ובעיקר מוטיבציה… אני רואה מתאמנים רבים שמצמידים לזרוע את הפלאפון, שזז וסתם מכביד על הזרוע.. חברים– תעברו ל mp3, הוא שוקל גרם ורבע… קטנצ’יק ונכנס בקלות לכיס בטייץ, ותרגישו קלילים וקופצניים הרבה יותר!…מבטיח.
טוב, נראה לי שכתבתי מספיק להיום…
סופש נעים, ונשתמע בקרוב…
