בדרך למרתון טבריה, עצרתי במדברי 2019

המרתון המדברי רץ זו השנה ה-9 שלו. אם לסכם במילה אחת מה שהיה שם: קסם. העיר אילת הופכת בשנים האחרונות לבירת הספורט,…

מאת: ChenS
בתאריך: 04.12.2019
בלוג בנושא על חלומות ובעיקר על ריצה
0 תגובות

המרתון המדברי רץ זו השנה ה-9 שלו. אם לסכם במילה אחת מה שהיה שם: קסם.

העיר אילת הופכת בשנים האחרונות לבירת הספורט, מיטב אירועי הספורט מתקיימים בה לאחרונה, השילוב של המדבר הקסום עם הים האדום על שלל צבעיו גווניו נותנים לעיר הדרומית הזו קסם, ייחוד.

השתתפתי השנה במיקצה החצי מרתון, זו הפעם ה- 4 שלי למען האמת שאני רצה במרתון המדברי וגם הפעם בחרתי את מיקצה החצי. הריצה הזו הינה חלק מתכנית האימונים שלי למרתון טבריה 2020.

השנה, מיתחם המרתון האקספו וכל הארועים הנוצצים התקיימו באזור ה- ice mall. כבר ביום חמישי עם ההגעה לאילת בשעות אחר הצהריים מיהרתי להגיע אל המתחם. ישנו ריח באויר של מרתון, האקספו כבר מוקם ומוכן לקלוט ולארח בו את הרצים ומשפחותיהם.

מתחם ה- ice mall שוקק שמחה וספורטאים ורצים שבאים מכל הארץ להשתתף במרוץ הייחודי הזה.

הבגדים למירוץ מוכנים, אזניות, מנשא לפלאפון, נעליים, והרבה מצב רוח. המסלול המדברי הוא יפיפה,

נקודת הזינוק נמצא צפונית לשטח הכינוס ומתחם הסיום של האייסמול, אנחנו מוזנקים והיציאה לשטח היא די מיידית. הרצים של מיקצה החצי פונים צפונה, ממש בעקבות רצי המרתון המלא שהוזנקו לפני כן, אל עבר ציר “אבוקדו” – שביל רחב ונוח במקביל לתעלות המים ולבריכות המלח. הריצה ב 2-3 ק”מ הראשונים היא בצמוד לאתר הצפרות כשממשיכים בכיון צפון על סוללת עפר לכיון מתקן מקורות . כאשר חולפים את גשר מקורות, הנוף משתנה והופך לנוף מידברי אופייני וקסום.

הדרך הופכת להיות יותר קשוחה, שבילים שמורכבים ממעין חול שהוא עצמו מורכב מאבנים קטנות. תחנת המים השנייה נמצאת בסביבות הק”מ ה- 5.5, בשבילי נחל רודד.
רצים במעלה הגבעות המתפתלות, עליה רודפת עליה, ירידונת קטנה, ועוד עליה. אני מזכירה לעצמי שזה רק עוד אימון קטן בדרך, תסדירי נשימה, אל תתני 200%, אני מדברת עם עצמי. זה עוד אחת…לפני הארוכה שהלפני המסכמת, והישורת האחרונה. תשמרי על הרגליים, אני מדברת לעצמי.

תחנת המים השלישית המהווה את תחנת הרענון הראשונה במסלול. תחנה זו נמצאת בצומת ה-X (חיבור של שבילים כמו נחל רודד, נחל נטפים , ציר הנפט וכו.
בשלב הזה העליות ממשיכות, מידי פעם עליה מלווה בירידונת קטנה, כאילו מכוונת להסדרת נשימה, ושוב עולים. השבילים מתפתלים, המסלול תובעני, מאתגר, לא פשוט. בדרך עוברת נקיק הנחל עם קירות צרים ונוף מרהיב  כאשר ביציאה מהנקיק נעבור דרך תחנת המים החמישית (14 ק”מ) ונרד בנחל רודד למטה אל עבר גשר מקורות.
נכנס אל תעלת הניקוז למרחק קצר ומיד נפנה ימינה מחוץ לתעלה אל עבר ארץ החרדונים – תוואי שטח נוח ושטוח המהווה שמורת טבע לחרדון המצוי. הכניסה לארץ החרדונים היא תוואי מוכר וזכור עבורי מריצות שונות ורבות שעשיתי באזור. מארץ החרדונים עוברים לרוץ על המים בין בריכות המלח ואז עוברים בתחנת המים השישית שהיא בערך בק”מ ה 17. בצומת פארק הצפרות פנינו ימינה חזרה לכיוון הזינוק ונרוץ במקביל לתעלת המים, במקביל לציר אבוקדו ממשיכים עוד כק”מ אחד ובשינוי מרענן נרוץ בנווה המדבר – הלגונה הכחולה עם אי קטן במרכזה, עצי דקל גבוהים ו…מעודדים,

כאשר אני נכנסת לאזור הלגונה של מלון הרודס, כאילו אני מתמלאת מחדש באנרגיה והרגליים מתרוממות גבוהה יותר. הרצים פונים מזרחה אל עבר שדרת דגלי המרתון ועולים לעבר השביל המוביל אל שער הסיום בשביל הכניסה לקניון האייסמול.

רעש ההמון והכרוז ברקע תמיד נותן לי boost עצום של אנרגיה. ביני לבין המדברי זה סיפור כבר של שנים, אני חושבת לעצמי, והינה אז אני ממש על קו הסיום!

 

כתיבת תגובה