אנשים טובים באמצע הדרך

בוקרו של יום שבת… קמתי עם שעון בשעה שתכננתי, שמעתי את הרוח בחוץ. החזאים הבטיחו רוחות חזקות ואפילו קצת גשם. לומר את…

מאת: ChenS
בתאריך: 09.05.2020
בלוג בנושא על חלומות ובעיקר על ריצה
0 תגובות

בוקרו של יום שבת… קמתי עם שעון בשעה שתכננתי, שמעתי את הרוח בחוץ. החזאים הבטיחו רוחות חזקות ואפילו קצת גשם. לומר את האמת שלא הרשתי כל כך טוב במהלך הלילה ולכן גם לא ישנתי טוב. קמתי וחשק לרוץ לא כל כך היה. למרות זאת יצאתי לדרך למסלול הביתי שלי, השדות היפים ושעדיין ירוקים בתקופה הזו.

תכנתתי ריצת שיקום רגועה בקצב נוח. אני רצה, עוצרת לצלם את השמיים היפיפיים ואת השמש הנהדרת, ומקווה שהיא תמשיך להתחבא בין העננים ותאפשר לי לרוץ ככה בסגריריות שאני כל כך אוהבת. כך היה …רוב הריצה, מזג אויר משגע, מושלם.

אני רצה במסלול המוכר יורדת לכיוון הפרדסים כשבאופק השדות היפים פרוסים. אני מתכננת לי בראש את המסלול, פחות או יותר והאמת שדי מתלבטת האם להמשיך ימינה לכיוון השביל שכבר הרבה מאוד זמן שלא רצתי בו, או שפשוט לעשות פרסה ולחזור בדרך אחרת. באופק אני קולטת מכונית שעומדת, יחסית הרבה זמן עם דלת אחת פתוחה אבל מרחוק אני לא רואה שיש שם פעילות כלשהיא, ככל שאני מתקרבת אני שמה לב שיש במכונית אנשים. זה נראה לי די חשוד ואני מרגישה קצת לא בנוח. ממשיכה לרוץ לקראת המכונית ופתאום יוצאים לקראתי מהפרדה שני כלבים ענקיים, אחד הסתובב חזרה והלך והשני רועה גרמני גדול ומרשים ביותר נבח ולא היה עושה רושם שהוא ידידותי במיוחד, התקרב עד אליי ונעמד מולי, קצת נבח וחשף שיניים. אני מיד הפסקתי לרוץ ונעמדתי. אני לא מפחדת מכלבים, לי בעצמי יש כלב. אני יודעת גם שכשאר כלב מתלהם ומראה סימנים של נכונות לתקוף, צריך לעצור במקום ולשמור על קור רוח. המכונית (למזלי) עמדה בסמוך אליי. הכלב התקרב ממש אליי וריחרח אותי, ואני ניסיתי להתיידד איתו אף על פי שזו היתה בקשת חברות די מאולצת. קצת חששתי J. ברכב ישבו שני גברים תימהונים, שאלתי אותם האם הכלב שייך להם והם אמרו שלא. הם ראו את כל המתרחש ולהפתעתי הרבה הם לא ברחו. אני נשארתי לעמוד בתקווה שהכלב פשוט ילך ממני. אחד הבחורים יצא מהמכונית וגרש אותו וכך הסיח את תשומת ליבו ממני, ויכולתי להסתובב על עקבותיי ולרוץ את הדרך בחזרה… ככה שבסופו של דבר נפתרה ההתלבטות…

אז לא המשכתי לשביל שבו לא רצתי כבר הרבה הרבה זמן אלא פשוט חזרתי לאחור והתרחקתי מהמקום. המכונית חיכתה כמה דקות טובות עד שהכלב נעלם מן האופק וגם אני התרחקתי והם נסעו לדרכם ואני רצתי לדרכי.

אנשים טובים באמצע הדרך.

זה לא חדש בשבילי אנשים שבאים עם רכב ובתוכו הכלב שלהם והם משחררים אותו לרוץ חופשי בשדות כשהם עצמם בתוך הרכב נוסעים, וזה גם לא חדש בשבילי להיתקל בכלבים משוטטים במהלך הריצה בשטחים פתוחים, זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד מפגש הכי נעים.

עכשיו יישאר הזכרון מהארוע ה”לא נעים” הזה שאצטרך להתמודד איתו בפעם הבאה שארוץ באותו מקום. אבל זה חלק מהדרך וחלק מהחוויה.

אני אוהבת לרוץ!

כתיבת תגובה