איש אינו אשם

השנה לא יבואו אושפיזין לסוכה שלנו, המוארת והירוקה. זה 500 ₪ קנס, זה למה. ואולי עדיף  לכולם שלא יבאו, כי אולי יש…

מאת: שוש בלייכמן
בתאריך: 07.10.2020
בלוג בנושא ריצה זה החמצן שלי
0 תגובות

השנה לא יבואו אושפיזין לסוכה שלנו, המוארת והירוקה. זה 500 ₪ קנס, זה למה. ואולי עדיף  לכולם שלא יבאו, כי אולי יש להם חיידקים, לאושפיזין, כאלו מאד לא רצויים, בימינו. וגם הוברר לי מאד ברור, שאני לא עובדת  חיונית, לא צריכים אותי בעבודה, ואני גם אוכלוסייה בסיכון. אוי , כמה שאני מתגעגעת לפקקים !! מעולם לא הקדשתי זמן ומחשבה לגיל, המספר לא מעניין, עד שהגיע הקורונה, ועכשיו התקשורת דואגת להזכיר לי  זאת מדי יום. אני לא מתקהלת, לא הולכת לשום מקום. להוציא גזם לרחוב, זה אירוע, פוגשים אנשים. מסתבר גם שיש לי כבר יותר מסיכות מתחתונים. הימים ריקים, אנחנו בסגר.

למזלי, לרוץ מותר, וכמה שיותר זה הרי משובח. היום היה אחד הימים המפנקים והנהדרים, שמפצים על חום הקיץ.

אז יצאתי החוצה, לרחובות, לנשום קצת אוויר מזוהם ! לפעמים באים מולי אנשים, אומרים שלום, אבל אני לא מזהה אותם. כולם עם מסיכות, כובע ומשקפיים! באחד הרחובות הצרים, יושב לו הומלס, חסר בית, כבר שנים. תמיד באותה פינה, לבוש כל השנה במעיל ארוך  ולידו כל הרכוש שלו. מדי יום אני עוברת לידו, לא נועצת מבטים, לרוב הוא ישן, אבל אם הוא מסתכל, אז אני מחייכת, ועושה לו לייק עם היד. לא חשבתי בכלל שהאיש שם לב. היום, כשעברתי לידו, ראיתי שהוא מסתכל, אז  חייכתי. פתאום הוא התחיל למחות כפיים !! ככה בשקט, בקושי רב, אבל מחה כפיים. עשיתי לו לייק, אמרתי תודה !! שמחתי מאד.

זה מה שצריך לעשות ! להגיד תודה על מה שיש, ולחשוב  רק טוב. לא לחשוב חיובי, כי בימינו, חיובי זה לא טוב ! ואיש אינו אשם !

כתיבת תגובה