איך לגרום לילדים להתאהב בריצה? | מורן שבתאי

רוצים שהילדים יצטרפו אליכם לריצה? תשחקו איתם! מורן שבתאי, מאמנת ילדים ונוער בטור שמסביר למה בכלל חשוב שילדים ירוצו ואיך עושים את זה נכון ובכיף

מאת: מורן מישל
בתאריך: 03.04.2019
אירועים
0 תגובות

צילום: שלי יפה אבידור

את המשפט שאמרה לי אמי בגיל ששאת לא חייבת ללכת אם את לא רוצה“, לפני תחילת שיעור בלט, אזכור כרגע מכונן בו הרגשתי לראשונה את המושג חופש בחירה. ההקלה הגדולה שחשתי באותו רגע המחישה לי שחשתי כלואה מבלי שידעתי.

למזלי, חלומה של אמי לבת רקדנית לא גבר על הבנתה כי זה לא המקום עבורי וכי יש דברים שלא הגשימה, ושזה בסדר שלא יוגשמו דרכי. למרות שניסיונה לסחוף אותי לריקודי עם, אהבתה הגדולה בשנים האחרונות, עוררה אצלי מודעות לעובדה כי כאשר אנחנו כה מכורים ואוהבים משהו, קשה להבין כיצד אחרים אינם מאוהבים בדבר. 

מכיוון שבשנים האחרונות הריצה הפכה להיות פופולארית כמו ריקודי העם בעבר, יותר ויותר הורים נמצאים בקבוצות ריצה, וברגע שנדבקו בחיידקהמקום שהריצה מקבלת בחייהם, הופך להיות דומיננטי ומשמעותי בחיי המשפחה. אימונים לריצות ארוכות דורשים אנרגיה וזמן וחושפים את כל בני הבית לעולם הריצה ולחוויה, כפי שהיא נתפסת בעיני הרץ/ה.

ילדים מגשימי חלומות

צילום: שלי יפה אבידור

האהבה לריצה מולידה רצון כי הילדים יתחילו לרוץ אף הם, וישנו חלום לרוץ ביחד עם הילדים ולסיים מרוץ בתחושת סיפוק מההישג המשותף. המדיות החברתיות המלאות בתמונות ילדים לצד הוריהם עם מדליה מעידות כי התופעה מתרחבת.

הגאווה הכה מובנת, פעמים רבות מובילה לתחושת הצלחה וטעם של עוד להורה, והרצון כי הילד/ה ימשיכו לרוץ גובר. על פניו זה מבורך, אך מתי מתחילות הבעיות? ולמה צריך לשים לב?

המורכבות הקיימת ביחסי הוריםילדים עלולה להרים ראשה כשהילד/ה מפרשים את המרוץ כמקום לאכזבה או גאווה להוריהם ומפתחים חששות שמונעים מהם ליהנות מהריצה ומובילים להפחתה משמעותית במוטיבציה לרוץ.

בנוסף, יש מקרים בהם ילדים מפתחים אנטי לריצה בשל ההרגשה כי הריצה ׳לוקחת׳ מהם את הוריהם. ולעתים מתעוררת תחרות עבור הילד, אשר חש כי בשל הריצה נגזל ממנו זמן איכות עם ההורה.

חשוב לזכור כי בנייה לא נכונה של גרף המאמץ עלולה להוביל לתחושות פיזיולוגית טראומטיות ( קושי לנשום וכד׳), או זיכרון שלילי משיעורי חינוך גופני מובילים אף הם לסלידה מהריצה. כך נוצר מצב שמתוך רצון טוב לקרב נוצר מצב של הרחקה, המאסה והמנעות.

כיצד לקרב? ולמה זה חשוב?

מכיוון שהספורט בכלל והריצה בפרט, חשובים לאורח חיים בריא ואף יכולים לאפשר להורים רצים וילדיהם חוויה משותפת של התפתחות וצמיחה, כה חשוב לעודד את הילדים לפעילות גופנית מתוך מקום נושם ומאפשר.

גם כאן, כמו בכל דבר בחיים, יש צורך באיזון, ערנות, קשב וכבוד לרצון ולבחירה, על מנת שהילדים ירצו לקחת חלק ואף להתמיד לאורך זמן.

פיתוח חששות מאי עמידה ביעדים או ירידה מהמקומות הראשונים מהווה גורם מרכזי לעזיבה בסוגי הספורט השונים. הלחץ הנפשי הוא גבוה ואם לא מפתחים את האספקט המנטלי נכון, בדיוק כמו שמפתחים את ההיבט הפיזיולוגי, ילדים עלולים להקלע להימנעות או לאי יכולת להחזיק את היציאה מאזורי הנוחות הנדרשת באימונים לאורך זמן.

פיתוח מוטיבציה פנימית אצל ילדים מתאפשרת במקום מאפשר ובטוח, ובמרחב בו יש גבול עם גמישות. על הילד/ה להרגיש כי הריצהבין אם היא משותפת עם ההורה, כחלק מקבוצה או לבד, היא מקום לביטוי עצמי ולחופש, מקום בו גם אם יש מאמץ עדיין יש הנאה, המגיעה מעצם ההתמודדות.

צילום: שלי יפה אבידור

חדוות הריצה

לפני שמכוונים ילדים להתחרות יש לעורר אצלם את חדוות הריצה, בדומה לחדוות המשחק. יש לאפשר להם להתנסות, לשחרר אותם מקצבים, לתת להם לרוץ חופשי ולבצע אימונים מגוונים בתוך כללי מסגרת ששומרים שלא ירוצו מהר מדי, מוקדם מדי.

הבחירה להשתתף במרוצים, שלהם או עם ההורה, צריכה להיעשות בהחלטה משותפת עם קשב לרצונם, ועם בנייה נכונה והדרגתית, מותאמת גיל, שתאפשר להם לחוות חוויה טובה של מסוגלות ולא של תנשמת במצוקה, תופעה אשר זכורה לרבים מריצת ה – 2000 מ׳ בבית הספר.

בעולם בו תרבות האינסטנט שולטת ויש רצון לסיפוק גחמות רגעיות ולא לאורך זמן, אל לנו לפספס את ההזדמנות לבנות דור צעיר בריא יותר, מתוך שאיפה לחנך את הילדים לערכים רבים כמו נחישות, התמדה, מחויבות, יכולת להציב מטרות, ולהיות גמישים באופן שבו נגיע להשגתם. ערכים שנלמדים תוך כדי תנועה, כשיעורי חיים שלא ניתן לקצר בהם את הדרך ויכולים להעניק לאדם משמעות, תחושת הגשמה ונוכחות לאורך זמן, כאלו הראויים להוות דוגמא ומודל לחיקוי לאחרים, ומאפשרים פיתוח איתנות ומרכז פנימי חזק.

חשוב לעודד אותם לראות בריצה הזדמנות לצאת אל השקט שמגיע תוך כדי התנועה והיציאה מאזורי הנוחות, שקט שמביא עמו רוגע, יכולת מיקוד וריכוז והקשבה מחודשת לגוף, ותזכורת כי יש להם את הקצב שלהם, שזוהי הריצה שלהם ואלו החיים שלהם.

צילום: שלי יפה אבידור

לקראת מירוץ המשפחות באתגר החרמון, להלן מספר המלצות לפעילויות ריצה משותפות שיכולות להוליד אהבה לריצה:

1. תופסת בעליות ובמשטחים משתניםעם אופציה בה התופס בעלייה הופך להתפס בירידה, ואז מחליפים.

2. הליכה/ריצהלצאת להליכה שבמהלכה מפתיעים את הילד/ה עם שריקות במשרוקית, כל שריקה מיידעת על התחלת והפסקת ריצה ( שימו לב כי גורם ההפתעה מהווה עבורם הנאה בפני עצמה) יש לדאוג כי זמן הריצה בהתחלה לא יעלה מעל דקה, וכי ההליכה היא הליכה מהירה.

3. יציאה לפארק עם החלטה לרוץ כל פעם על פי מקטע שמיוצג על ידי חפץ. לדוגמא מתחילים בהליכה ואז מכריזים כי יש לרוץ עד לפנס השלישי, לאחר התאוששות נרוץ עד לגברת עם החולצה הלבנה ( כמובן עם בקשה לא להבהיל אותה :))

הדגש הוא לרוץ בהתחלה מבלי לדעת שרצים ואז עם הזמן ניתן להכניס את הריצה לתוך מסגרת, שבה מדקה ריצה עולים בהדרגה ומגיעים עד כ- 20 דקות ריצה. זכרו כי בסיס טוב של כושר מגיל צעיר, תנועתיות, ופיתוח מודעות ליתרונות שבפעילות גופנית יאפשרו לילדיכם לאמץ אורח חיים פעיל ובונה בהמשך, ביתר קלות ומתוך חיבור טבעי לדבר.

*****
הכותבת היא מורן שבתאי, מאמנת MoRun – ריצת ילדים ונוער 

רוצים לרוץ עם הילדים? בואו לרוץ איתנו באתגר החרמון 
מסלול אתגרי להורים וילדים בשיתוף עם מרוץ המשפחות הגדול >> 

כתיבת תגובה